המחלות הזיהומיות של המאות ה 18 וה 19 – האם באמת מוגרו בעזרת החיסונים?

אחד מיסודות מדיניות החיסונים המקובלת היום ברחבי העולם המערבי היא הטענה כי המחלות הזיהומיות של המאות ה 18 וה 19, בכללם, מוגרו בזכות החיסונים. בחינת רשומות הבריאות מארכיוני ממשלות שונות והצלבתן עם מועדי תחילת תכניות החיסון במדינות אלו מראה כי באופן מתמיד, בכל מקום בעולם בו נתוני תחלואה ותמותה אלו תועדו, חוזרת על עצמה אותה המגמה: התחלואה והתמותה מהמחלות הזיהומיות פחתו באופן ניכר עוד בטרם החלו לחסן כנגדם. מחלה אחת, קדחת השנית (סקרלטינה), מוגרה לחלוטין ללא שפותח כנגדה חיסון מעולם. במקרים אחרים, שיעורי התמותה מהמחלה נסקו מיד עם תחילת החיסון ההמוני כנגדם. כמו כן, מגמת הירידה בשיעורי התחלואה והמוות מתואמת על פני המחלות השונות ועל פני אזורים גיאוגרפיים שונים, מה שמלמד על גורמים אחרים, שאינם החיסונים, המשפיעים על מהלך המגפות בעולם.

אין זה משנה באם הסיבה לירידה בשיעורי התחלואה והתמותה ממחלות אלו קשורה עם שיפור בתנאי התברואה, בירידה בצפיפות האוכלוסין, באימוץ כללי היגיינה נאותים או בשילוב גורמים אלו ואחרים. הנתונים מראים דבר אחד בעקביות: הסיבה אינה קשורה לחיסונים.

במחצית השנייה של המאה העשרים נרשמו יוזמות בינלאומיות, בהובלת ארגון הבריאות העולמי בדרך כלל, להפעלת תכניות חיסונים במדינות מתפתחות. גם תכניות אלו לא תמיד השפיעו על מהלך המגפה במדינות היעד, כפי שמוצג במספר דוגמאות כאן, וזאת בניגוד לרושם המתקבל לפיו תכניות החיסונים מהווים את הפתרון למחלות הזיהומיות ולכן יש להרחיבן.

התרשים מראה ירידה במקרי מוות בחמש מחלות זיהומיות בין השנים 1900 עד 1965, וכן מציין את השנים בהן הוכנסו חיסונים שונים לשימוש. נראה כי מגמת הירידה הייתה משמעותית עוד לפני תחילת החיסונים והחלה באופן כללי עבור כולן במקביל. בולטת מגפת הסקרלטינה שדעכה עם השאר מבלי שפותח כנגדה חיסון מעולם.
התרשים מראה ירידה במקרי מוות במחלת האסכרה (דיפתריה) בין השנים 1900 עד 1967, וכן את מגמת הירידה. נראה כי מגמת הירידה עקבית ללא קשר לחיסון.
התרשים מראה ירידה במקרי מוות במחלת השעלת בין השנים 1900 עד 1967, וכן את מגמת הירידה. נראה כי מגמת הירידה עקבית ללא קשר לחיסון. כמו כן, שיעור התמותה היה בירידה משמעותית לפני תחילת החיסון.
התרשים מראה ירידה במקרי מוות במחלת החצבת בין השנים 1900 עד 1987. נראה כי מגמת הירידה הייתה משמעותית ביותר עוד לפני תחילת החיסון.
התרשים מראה ירידה במקרי מוות בחמש מחלות זיהומיות בין השנים 1838 עד 1978, וכן מציין את השנים בהן הוכנסו חיסונים שונים לשימוש. נראה כי מגמת הירידה הייתה משמעותית עוד לפני תחילת החיסונים. בולטת מגפת הסקרלטינה הקטלנית בחצי המאה ה 19 הראשון שדעכה עם השאר מבלי שפותח כנגדה חיסון מעולם. לאחר החוק המחמיר לחיסון כנגד אבעבועות שחורות נראית קפיצה דרמתית במקרי המוות כתוצאה ממחלה זו.
התרשים מראה ירידה עקבית ומתואמת בכל המחלות הזיהומיות ללא קשר לתכניות החיסונים, כנראה בשל גורמים אחרים.
התרשים מראה את שיעורי התמותה מאבעבועות שחורות וסקרלטינה בין השנים 1838 עד 1890. למרות חיסון נגד אבעבועות שחורות משנת 1798, ואף חובה בחוק להתחסן בשלבים מאוחרים יותר, המגפה השתוללה עד שנות ה 1880, בדומה למחלות האחרות. לשתי המחלות בתרשים מגמות מאד דומות, מה שיכול ללמד על קשר אפשרי ביניהן.
התרשים מראה את שיעורי התמותה מכל המחלות הזיהומיות של ילדים עד גיל שנה לכל 1,000 לידות, בין השנים 1881 עד 1975. בתקופה זו נרשמה ירידה של כשני שליש מסך כל מקרי המוות לפני תחילת תכניות החיסון ההמוניות.
התרשים מראה את מספר המדינות שדיווחו על מקרי תחלואה באבעבועות שחורות בין השנים 1950 עד 1966. בתוך 17 שנה שקדמו לתכנית המיגור העולמית קטן מספר המדינות המדווחות בחצי. התרשים מלמד שהמחלה נסוגה באזורים גיאוגרפיים שונים בתוך תקופה קצרה ללא השפעה של תכנית המיגור העולמית.
התרשים מראה את שיעורי התחלואה בדיפתריה בין השנים 1973 עד 1982. התרשים מראה שלאחר עליה דרמתית שהגיעה לשיא בשנת 1977, המחלה ירדה באופן טבעי בשיעור של 73.5%, בתוך שנתיים, לפני תחילת תכנית החיסונים. מגמת הירידה נמשכה עד שנת 1980 שלאחריה, בתוך שנתיים, שיעור התחלואה גדל כמעט פי 30.
התרשים מראה את שיעורי התחלואה בשעלת בין השנים 1973 עד 1982. התרשים מראה שלאחר עליה דרמתית שהגיעה לשיא בשנת 1974, המחלה ירדה באופן טבעי בשיעור חד של 91%, בתוך שנתיים. גם כאשר החלה תכנית החיסונים בשנת 1979 שיעור הירידה עמד על 86.5% לעומת 1974. עם תחילת תכנית החיסונים נרשמה ירידה במשך תקופה קצרה שלאחריה שבה ועלתה התחלואה בשיעור של 34% בשנתיים בהן ציפו לירידה.
התרשים מראה את שיעורי התחלואה בפוליו בין השנים 1978 עד 1989. התרשים מראה שבשלוש השנים שקדמו לתכנית החיסונים נרשמה ירידה טבעית בשיעור חד של 98.5% לרמה של מקרה אחד למיליון, למעשה מיגור המחלה. מגמת הירידה המשיכה לאחר תחילת תכנית החיסון וירדה לאפס. לאחר מכן חלה עליה מינורית לתקופה של שנתיים שלאחריה חזרה לרמה של אפס בשנת 1980.
התרשים מראה את שיעורי התחלואה בחצבת בין השנים 1978 עד 1989. התרשים מראה שבחמש השנים שקדמו לתכנית החיסונים נרשמה ירידה טבעית בשיעור חד של 88%. מגמת הירידה המשיכה לאחר תחילת תכנית החיסונים והתייצבה לתקופה קצרה שלאחריה הוכפל מספר מקרי החצבת לעומת השנים 1986 ו 1987.
התרשים מראה את שיעורי התחלואה בשעלת בין השנים 1978 עד 1989. התרשים מראה שבשבע השנים שקדמו לתכנית החיסונים נרשמה ירידה טבעית בשיעור של 84.5%. לאחר תחילת תכנית החיסונים חלה עליה קלה שלאחריה חזרה מגמת הירידה עד לרמה הנמוכה ביותר בשנת 1988. בשנה שלאחר מכן, עד 1989, שולש מספר מקרי השעלת לעומת שנת 1988.