תחלואה כתוצאה מחיסונים

 

נזקי החיסונים

[מתוך ספרה של ג'ודית דה-קאווה: Vaccinations: Examining the Record]

נזקי החיסונים מתועדים ומוכרים. בתקופה של 20 חודשים שנסתיימה ביולי 1992, למעלה מ 17,000 "אירועים שליליים" בהם 2,525 פגיעות חמורות ו 360 מקרי מוות כתוצאה ממתן חיסונים דווחו לרשויות בארה"ב. מנהל המזון והתרופות (FDA) מעריך כי שיעור הדיווח על אירועים שליליים כתוצאה ממתן חיסונים על ידי רופאים עומד על כ 10%. זה אומר שמספר האירועים השליליים עומד למעשה על כ 170,000 מתוכם 25,250 פגיעות חמורות ו 3,600 מקרי מוות, בתקופה של 20 חודשים, בארה"ב בלבד. מאחר ורשויות הבריאות בארה"ב אינם מקיימים מעקב מסודר על מקרים כאלה, אין לדעת מהו שיעור הפגיעה האמיתי, שלא לדבר על פגיעות שנחרטות בגוף לטווח ארוך ושאינן נמדדות כלל. ובכל זאת, יותר ויותר הורים מאותרים על ידי הרשויות ונאלצים, לעיתים בניגוד לרצונם, לחסן את ילדיהם.[1]

מה מכילות תרכובות החיסונים?

[מתוך ספרה של ג'ודית דה-קאווה: Vaccinations: Examining the Record]

כל תרכובת חיסון מכילה רקמת חלבון מפורק הזר לגופנו, "דבר שבפני עצמו עשוי לגרום להרעלת דם במהירות".[2] רקמות חלבון אלו מכילות חיידקים ו/או וירוסים "מתים" או "חיים" – רעלנים שלכאורה טופלו להסרת רעילותם, אך ביכולתם עדיין לייצר "נוגדנים". זוהי לפחות ההשערה.[3] רעלים אלה גדלים בתרבית ושוחים ב "מרק" הכולל חלבונים מפורקים אחרים וכימיקלים רעילים כמו תאי כליות של קוף, תאי אדם, עוברי אפרוח וברווז, עירוי לב בקר, סוכר מעובד (דקסטרוז), אנטיביוטיקה, נסיוב עגל, חומצה קרבולית (רעל קטלני), חומצות אמינו, חלבון חלב (קזאין), ועוד. בנוסף: מייצבים, חומרי שימור וכימיקלים בולמים כמו סורביטול (סוכר מעובד), פורמלדהיד (מסרטן ידוע), תימרוסל (נגזרת כספית, כימיקל מאד רעיל), אלום, פוספט אלומיניום (אלומיניום נקשר עם מחלות שונות, ביניהן אלצהיימר), ממריצי אלומיניום ושמן (נמצאו מסרטנים עכברי מעבדה), אצטון (קטון מאד לא יציב), גליצרין (תמצית שומן שמרקיבה ומתפרקת, מזיק לאיברים ורקמות רבים בגוף), ועוד. כל התוספות שנזכרו כאן ידועים כרעילים.[4]

התמודדות הגוף עם החיסון, עקיפת מנגנוני ההגנה הטבעיים

[מתוך ספרה של ג'ודית דה-קאווה: Vaccinations: Examining the Record]

הדרך של הגוף להתמודד עם התקפה המכילה חומרים עוינים כמו אלה שבתרכובת החיסונים שאנו מקבלים היא לגייס את משאבי המערכת החיסונית למערכה, על ידי הכנסת תהליך הדלקת לפעולה באופן מיידי. תהליך זה דורש את זמינותם של חומרי הזנה בכמות גבוהה מהרגיל. האם עלה לילדך החום לאחר מתן חיסון? זוהי לא תופעת לוואי, אלא התראה על חוסר בקלציום זמין הדרוש לתאי הדם הלבנים הנגרם כתוצאה מפעולת השרירים בניסיונם למשוך קלציום מהעצמות (לאחר משיכת קלציום מתאים רכים יותר כמו העצבים, שרירים). רכיבי תזונה אחרים נדרשים אף הם: ויטמין C, ויטמין A, אבץ, פוטסיום ורבים אחרים, כולם חיילים בצבא המערכת החיסונית ומשתתפים בתהליך הדלקת על מנת להלחם בחומרים שהוזרקו ישירות למערכת הדם, תוך עקיפת מנגנוני ההגנה והסינון הטבעיים המהווים את מערכת העיכול שלנו. הגוף לא יכול לנצל חלבונים מעוכלים לפני שפורקו לחומצות אמינו בטרם יעברו למחזור הדם. הקיבה, המעיים, מערכת הלימפה ומערכות אחרות הלוקחות חלק בתהליך הפירוק והעיבוד, ובכלל זה הכבד, תחנת הסינון האחרונה שמפרק חומרים רעילים לחומרים פחות רעילים, מהווים את עמוד השדרה בתהליך סינון רעלים והכנה להכנסה למחזור הדם לניצול. תהליך הגנתי זה לא בא לידי ביטוי בהזרקת תרכובת החיסון ישירות למחזור הדם.[5],[6],[7]

חיסון נגד אדמת ועובדי בית חולים: השתתפות נמוכה של רופאים

[Journal of American Medicine Association, vol. 245 No. 7, 1981]

 

90% מרופאי הנשים והגינקולוגים ושני שליש מרופאי הילדים לא חוסנו בעצמם.

הסיבה: "חשש מתגובה בלתי צפויה לחיסון"

פרשנות החוקרים: יש לשפר את ההסברה בקרב עובדי בית החולים.

אחריות החיסון כנגד DTP בעוררות התפרצות פוליו גדולה בעומן

[Journal of Infectious Disease, 1992 Mar;165(3):444-9]

 

מקבלי חיסון ה DTP (בתוך 30 יום לפני השיתוק) חלו בפוליו בשיעור של פי 2.4 לעומת קבוצת הבקרה.

"מחקר זה מאשר שהחיסונים מהווים גורם חשוב בהתפרצות פוליו"

חיסון אבעבועות שחורות עורר את וירוס האיידס

[כתבת שער בלונדון טיימס, 11 במאי, 1987]

ארגון הבריאות העולמי, בנסיונו למגר אבעבועות שחורות בעולם השלישי עורר מיליוני מקרי איידס באפריקה, האיטי וברזיל. יועץ מארגון הבריאות העולמי אומר: "חשבתי שזה היה צירוף מקרים מתגנב, עד שבדקנו את הממצאים העדכניים לגבי תגובות לחיסונים. עתה, אני מאמין שתיאורית חיסון האבעבועות השחורות היא ההסבר להתפוצצות האיידס"

חיסוני פוליו ומקורות האיידס

[Medical Hypotheses, 1994 Jun;42(6):347-54]

 

"ידוע עתה שהחיסונים המוקדמים נגד פוליו היו מזוהמים בלפחות וירוס קופים אחד, SV40. העברת וירוס הקופים לאדם באמצעות חיסונים מזוהמים הוא רלוונטי במיוחד לאיידס".

"אנו משערים שפנדמיית (מגפה נרחבת) האיידס מקורה בחיסוני פוליו מזוהמים שניתנו לתושבים באפריקה המשוונית בין 1957 ל 1959."

החיסונים מראים את הצד המרושע שלהם (פברואר 2007)

[Nuromolecular Med. 2007;9(1):83-100]

 [חוקר מדע העצבים באוניברסיטת British Columbia, קריסטופר שאו;

המחקר – על ידי קבוצת חוקרים מאוניברסיטת British Columbia ומאוניברסיטת לואיזיאנה]

 

נמצא קשר בין האלומיניום המשמש בחיסונים לתסמיני מחלות: פרקינסון, ALS (לו-גריג) ואלצהימר.

החוקרים הזריקו חיסוני אנתרקס ששימשו במלחמת המפרץ לעכברים.

דגימות תאים מעכברים שהוקרבו הראו שתאי עצב מתים.

בחלק המוח השולט על התנועה, 35% מהתאים השמידו את עצמם.

"אף לא אחד במעבדה שלי מוכן להתחסן. זה הפחיד אותנו לחלוטין. לא יצאנו לחפש חורים בתיאורית החיסונים, אבל פתאום, אלוהים – יש לנו מוות ניורונים!"

האם חיסוני ילדים מהווים גורם סיכון לאסתמה או אלרגיה?

[Epidemiology, 1997 Nov;8(6):678-80]

 

בקבוצת המתחסנים DPT ופוליו:      23.1% - התקפי אסתמה
                                                30% - אלרגיות שונות

בקרב הלא מתחסנים:                     0 התקפי אסתמה
                                                0 אלרגיות שונות

חצבת: אפקט של תכנית שתי מנות חיסון בקטלוניה, ספרד

[World Health Organization, 1999, 77 (2)]

 

התרשים מראה עליה חדה בשיעור מקרי החצבת לכל 100,000 איש מיד לאחר מתן מנות החיסון. מגמת דעיכת המחלה באופן כללי – ללא קשר לחיסון

התפרצות חזרת באוכלוסייה מחוסנת מאד (קנזס, ארה"ב)

[Pediatrics, 1991 Aug;119(2):187-93]

 

97.6% מהתלמידים שחלו – היו מחוסנים כנגד חזרת עפ"י רישום.

"הנתונים מראים שכשל חיסון כנגד החזרת תרם להופעה מחדש היחסית של חזרת בארה"ב מאז 1986"

התפרצות חזרת באוכלוסיית בית-ספר מחוסנת מאד. עדות לכשל חיסוני בקנה מידה גדול.

[Archives of Pediatrics & Adolescent Medicine, Vol. 149 No. 7, July1995]

 

97% - מחוסנים עפ"י תיעוד.

מתוך 54 שחלו – 53 היו מחוסנים.

"בסה"כ, שיעור התקיפה הוא הגבוה ביותר שדווח עד כה, עבור אוכלוסיה שלמעשה בעלת כיסוי חיסוני מלא"

"לכשל חיסונים עשוי להיות תפקיד חשוב בהתפרצויות חזרת בימינו"

הקשר בין חיסון הפטיטיס B למחלת הטרשת הנפוצה

חוקרים מהרווארד חקרו נתונים סטטיסטיים של חיסונים להפטיטיס B (163 חולים בטרשת נפוצה, 1,604 בקבוצת בקרה) החוקרים מצאו שלקבוצת המתחסנים סיכוי הגבוה פי 3 לחלות במחלה לעומת קבוצת הבלתי מתחסנים.

חיסונים אינם בטוחים

[מתוך ספרה של ג'ודית דה-קאווה: Vaccinations: Examining the Record]

פרופסור וויארה שייבנר, מדענית מחקר בעברה, אספה וחקרה הררי מסמכים מדעיים העוסקים בחיסונים. מסקנתה: "מחקר מקיף של מידע רפואי מגלה שאין שום הוכחה כלל וכלל באשר ליכולתם של חיסונים למנוע מחלה כלשהי. להיפך, ישנן ראיות למכביר (ישירות ובלתי ישירות) שהן גורמות תופעות לוואי חמורות". שייבנר מסבירה שהעובדה שהחדרת חלבונים זרים המשמשים בחיסונים "אינם מחסנים, אלא מגבירים את הרגישות" מתועדת היטב. במקום להגן מפני המחלה הם מעלים את רגישותו של מקבל החיסון למחלות. החיסונים מתערבים במערכת החיסונית הטבעית ומשבשים את תהליך ההחלמה והתיקון הטבעי ובכך גורמות למגוון מחלות אחרות הקשורות עם מערכת חיסונית ירודה. יחד עם זאת, רופאים וחוקרים רבים לא רואים את הקשר בין מתן החיסון לתסמינים כמו דלקת (המכונה "זיהום") המופיעים בסמוך למתן החיסון, הם מסבירים זאת כצירוף מקרים – לא קשור לפעולת החדרת החומרים הזרים לגוף.[8] במקרה הטוב, הם קובעים שמדובר בתופעת לוואי צפויה. הרולד אי. בוטרם וג'ון קריס הופמן מביאים הוכחות רבות המצביעות על תרומתם של חיסונים לכשל המערכת החיסונית. למשל, התפרצות מחלת שיתוק ילדים (פוליומייליטיס) שהופיעה בתוך 21 ימים ממתן החיסון נקשרה עם החיסונים כנגד אסכרה (דיפתריה) ושעלת (פרטוסיס). מדענים רבים חושבים שיש קשר בין חיסון ה DPT (אסכרה, שעלת, טטנוס) לתסמונת המוות בעריסה (SIDS). הערכות קליניות מאשרות שתסמונת מוות בעריסה קשורה עם תגובה חיסונית לא שגרתית. עדויות הורים לילדים שנפגעו מחיסונים וכן עדויות רפואיות קושרים את חיסון ה DPT עם שורה של תסמינים והפרעות, כולל: קשיי למידה, התקפים חוזרים, תגובות מוגברות של מערכת הנשימה וכן מוות (SIDS). לאחר מתן חיסון משני (מגביר) נגד טטנוס לאנשים בריאים, נצפתה הופעתם של תאי דם לבנים מסוימים חריגים. שינוי זה ביחס התאים הלבנים השונים הוא אופייני גם אצל חולי איידס.[9] פרופסור וויארה שייבנר מתארת את החיסונים כ "מגפה המודרנית" ההורסת את המערכת החיסונית. התוצאה הטראגית ביותר היא איידס, בנוסף למספר מחלות אחרות המשבשות את המערכת החיסונית.[10]
מדענים הצביעו על הקשר הישיר בין מתן חיסונים לבין נזק לבלוטת התימוס, הלוקחת חלק בתהליך עיבוד תאי דם לבנים החיוניים לתהליך הדלקת וההחלמה. לדעתם זוהי הסיבה, לפחות בחלקה, לעליה במחלות הנווניות. אנשים עם סוגים שונים של סרטן, לוקמיה, שחפת העור ודלקת פרקים מראים בדרך כלל גם פגיעה במרכיבי המערכת החיסונית התלויים בבלוטת התימוס.[11],[12]  בספרם "
DPT: ירייה באפלה" (DPT: A Shot in the Dark), מתארים ברברה פישר וד"ר האריס ל. קולטר את ההשפעות השליליות הטיפוסיות לחיסון ה DPT (אסכרה, שעלת, טטנוס) הניתן למרבית הילדים בגיל חודשיים. הם מעריכים שבארה"ב בלבד, לפחות 1,000 תינוקות מתים מדי שנה כתוצאה מחיסון זה וכ 12,000 נותרים עם נזק קבוע.[13] כ 20% מהילדים בארה"ב סובלים מהפרעה התפתחותית כזו או אחרת (דיסלקציה, אוטיזם, התקפים, היפראקטיביות, הפרעות קשב וריכוז, פיגור נפשי, הפרעה בזהות, הרטבה, ועוד ועוד). קולטר למד שהפרעות אלה קשורות עם דלקת המוח. קולטר מפרט ומביא דוגמאות נוספות לקשר שבין החיסונים להפרעות התפתחותיות אצל ילדים, ומסכם: "הגורם העיקרי לדלקת המוח בארה"ב ובמדינות מתועשות אחרות הוא תכנית החיסונים לילדים. חלק גדול ממיליוני הילדים והמבוגרים בארה"ב הסובלים מכל סוגי ההפרעות ההתפתחותיות חייבים את מצבם לחיסון אחד או יותר כנגד מחלות הילדות".[14]
ד"ר קית' בלוק, רופא, מרצה וכותב על תחומי התזונה והביו-כימיה, נשאל בראיון על תופעות לוואי כתוצאה מחיסונים: "המרכיבים שבחיסונים הם זרים לגופנו. מקומם פשוט לא שם. על ידי החדרת חומרים אלה הזרענו את האוכלוסייה ב 'פצצות מתקתקות'... במועד כלשהו לאחר מכן...המערכת החיסונית שלנו תצא מכשירות". ד"ר בלוק מציע תזונה נכונה והרגלים בריאים אחרים כאמצעי להימנע ממחלות, כמו גם כאמצעי לדחיית תוצאות החיסונים שכבר קיבלנו. השאלה החשובה, לדבריו, היא: "מהם האמצעים הטובים ביותר והבטוחים ביותר להגנה? האם זה החיסונים? לא. תקוותי המוחלטת היא כי יהיה איסור מחייב לעשות שימוש בחיסונים עד שיוכח שהם בטוחים ואפקטיביים".[15]

 



[1] Fisher, Barbara Loe: “Vaccination and Freedom of Conscience”, The American Chiropractor, July/August 1993, Vol.15, No.4.

[2] Honorof, Ida; McBean, Eleanor; Vaccination: The Silent Killer, 1977, Honor Publications, Sherman Oaks, CA.

[3] Taber’s Cyclopedic Medical Dictionary, Fifteenth Edition, 1985, F.A. Davis Company, Philadelphia, PA.

[4] Murphy, Jamie, What Every Parent Should Know About Childhood Immunization, 1994, Earth Healing Products, Boston, MA.

[5] James, Walen, Immunization: The Reality Behind the Myth, 1988, Bergin & Garvey Publishers, Inc., Granby, M.A.

[6] Cournoyer, Cynthia, What About Immunizations?, 1991, Nelson’s Books, Santa Cruz, CA.

[7] Murphy, Jamie, What Every Parent Should Know About Childhood Immunization, 1994, Earth Healing Products, Boston, MA.

[8] Scheibner, Viera, Ph.D., Vaccination, 1993, Australian Print Group, Victoria, Australia.

[9] Buttram, Harold E., M.D.; Hoffman, John Chriss: Vaccinations and Immune Malfunction, 1987, The Randolph Society, Inc., Quakertown, PA.

[10] Scheibner, Viera, Ph.D., Vaccination, 1993, Australian Print Group, Victoria, Australia.

[11] Cournoyer, Cynthia, What About Immunizations?, 1991, Nelson’s Books, Santa Cruz, CA.

[12] Buttram, Harold E., M.D., The Dangers of Immunization, 1987, The Randolph Society, Inc., Quakertown, PA.

[13] Fisher, Barbara; Coulter, Harris L.; DPT: A Shot in the Dark, 1985, Harcourt, Brace Jovanovich, New York, NY.

[14] Coulter, Harris, L., Vaccination, Social Violence and Criminality, 1990, North Atlantic Books, Berkeley, CA.

[15] Block, Keith, M.D., interviewed by Michael Rossoff: “Immunization: Ally or Enemy?”, MacroMuse, February/March 1993, pp. 16-23.