» תכנית הפיצויים הלאומית של ארה"ב לנפגעי חיסונים NVICP
» הפגיעות המוכרות לפיצויים בארה"ב
» דוחות סטטיסטיים על מימוש החוק בארה"ב
» פיצויים לנפגעי חיסונים בישראל
תכנית הפיצויים הלאומית של ארה"ב לנפגעי חיסונים (NVICP)
המקור:
National Vaccine Injury Compensation Program - VICP
באוקטובר 1988, על בסיס החוק הלאומי לפגיעה מחיסוני ילדים בארה"ב, החלה תכנית הפיצויים הלאומית של ארה"ב לנפגעי חיסונים. בית המשפט לתלונות פדראליות בארה"ב פוסק זכאות לתשלום פיצויים על פי חוק זה. בתכנית זו יש תפקיד לשלוש רשויות ממשלתיות בארה"ב:
• מחלקת הבריאות והשירותים לאדם (HHS)
• מחלקת המשפטים (DOJ)
• בית המשפט לתביעות פדראליות
התנאים בהם זכאי נפגע חיסון להגיש תביעה לפיצויים הם:
1. תוצאת הפגיעה נמשכה לפחות שישה חודשים לאחר מתן החיסון; או
2. תוצאת הפגיעה הצריכה אשפוז וגם ניתוח; או
3. הפגיעה הסתיימה במוות
על מנת לזכות בפיצויים (עד $250,000 בגין סבל + הוצאות רפואיות + הוצאות משפטיות + הפסד הכנסה במקרה פגיעה; או $250,000 + הוצאות משפטיות במקרה מוות) יש להוכיח:
• הנפגע קיבל חיסון הנכלל בתכנית הפיצויים; וגם
• הסימפטום הראשון לאחר החיסון הופיע בתוך פרק זמן המוגדר בטבלה ממועד החיסון; או
• החיסון גרם לפגיעה; או
• החיסון החמיר מחלה קיימת באופן משמעותי.
בנוסף, על בית המשפט לקבוע כי הפגיעה או המוות לא נגרמו כתוצאה מגורם אחר.
בכעשרים שנות פעילותה של התכנית שולמו כשני מיליארד דולר פיצויים לנפגעי חיסונים על בסיס חוק זה.