החיסון נגד דיפטריה הוא הגורם להחרפה של המחלה והתמותה ממחלת הדיפטריה - משפט זה מנוגד לאמונה הרווחת, אבל זו אמת מדעית ידועה.
לדוגמא בגרמניה כאשר הפכו את החיסון לחיסון חובה, הייתה עליה של 17% במקרי הדיפטריה ועליה של 600% במספר מקרי המוות מהמחלה! לא ממש מניעה.
במהלך מגיפה בשיקגו ב-1969, 37% מהקורבנות היו "מוגנים" ע"י החיסון אבל חלו בכל זאת. וארגון הבריאות העולמי טוען שיותר מ- 30,000 מקרים של דיפטריה תועדו בילדים מחוסנים לגמרי רק באנגליה.
תופעות הלוואי לטווח ארוך של החיסון הזה אינן ידועות, הפוטנציאל לגרימת סרטן מעולם לא נחקר, ומכיוון שחיסון זה ניתן תמיד יחד עם חיסון הטטנוס, המקרים הרבים של תופעות לוואי רציניות לא משויכים לחיסון זה.
חשוב לזכור שישנם מקרים רבים ומתועדים של אנשים לא מחוסנים נגד דיפטריה שנחשפו מקרוב למחלת הדיפטריה ולחולי דיפטריה ולא חלו במחלה. מקרה של חיסון טבעי שהוא טוב בהרבה מ"החסינות" המתקבלת מן החיסון המלאכותי. וכל זה חומר מדעי מתועד ומפורסם.
טטנוס היא מחלה נדירה ביותר והופכת להיות נדירה עוד יותר וניתנת לריפוי בקלות רבה יותר. בקרב כל חיילי מלחמת העולם השנייה היו רק 12 מקרים של טטנוס שתועדו. 4 - מתוכם היו מחוסנים. ישנן עדויות שככל שהילד מקבל יותר זריקות חיסון נגד טטנוס כך יורדת החסינות שלו.
רפואה התפתחותית ונוירולוגיה של ילדים, משנת 1993 מראה כי בפינדלנד 5 ילדים חלו בטטנוס למרות ש 4 מתוכם קבלו את כל מנות החיסון נגד טטנוס ובכך חוסנו באופן מלא.
החיסון הזה (דיפטריה- טטנוס או דיפטריה-טטנוס-שעלת) מכיל מרכיבים מסוכנים - ביניהם כספית ואלומיניום שלעולם אסור להזריק אותם לילדים.
זריקות אלה ידועות בכך שהן גורמות לפגיעה במיאלין במערכת העצבים ויכולות לגרום למחלות כמו טרשת נפוצה, פגיעה מוחית, דלקת של המוח, פרכוסים, סינדרום גיליאן בר, אפליפסיה, סכרת, ארטריטיס, אריתמה בצורות שונות ואף מוות.
המגזין- JOURNAL OF ENGLAND WEN- טוען כי הספירה של למפוציטים מסוג טי(T) לאחר מתן חיסון נגד טטנוס עשויה לרדת הרבה מתחת לרמה הנורמלית ועד לרמה שנצפית אצל חולי אידס.
זה אומר כי ילדים מחוסנים עשויים בסבירות גבוהה יותר להיות חשופים למחלות אחרות כיוון שמערכת החיסון שלהם נפגעת באופן חמור.