| "ממשלת ארה"ב הצהירה על נחישותה למגר את החצבת מארה"ב בשנת 1967 שימוש אפקטיבי בחיסונים אלו במהלך החורף והאביב הקרובים יבטיח מיגור וירוס החצבת מארה"ב בשנת 1967 כאשר לפחות שני שליש מהילדים בכל קהילה יהיו מחוסנים, אם בשל מחלה או קבלת החיסון, וירוס החצבת פשוט ימות" רשויות הבריאות בארה"ב, 1966 |
| צהבת B | טטנוס | חצבת |
|---|---|---|
| שפעת | דלקת עוצבה B | פוליו |
| שעלת | רוטה | סרטן צוואר הרחם |
| חיסונים למטיילים |
|---|
הגישה הפשטנית המנחה את העמדה הציבורית של רשויות הבריאות כלפי החיסונים מסתכמת בטענה לפיה אם אתה תתחסן, אתה לא תחלה במחלה ותמנע הדבקה של אחרים. אם מספיק יהיו מחוסנים - המחלה לא תתפרץ. בבסיס כל מסע הסברה המקדם חיסון חדש, עומדת הבטחה זו, תקווה שכל חיסון ימלא את מלוא פוטנציאל היעילות והבטיחות שלו. האמנם?
- בהיעדר תפוצה של המחלה עצמה חלק מהחיסונים מאבדים מהקסם שלהם, הופכים מבוגרים פגיעים יותר למחלות ילדים המסוכנות יותר בגיל זה, וילדים נולדים עם הגנה טבעית פחות חזקה מאימם, פגיעים גם הם יותר לתחלואה ותמותה
- חלק מהחיסונים אינם מונעים את התפשטות המחלה (הדבקתה), מה שהופך את חסינות העדר לסיסמא ריקה מתוכן
- חלק מהחיסונים מחליפים גורם מחלה אחד באחר
