עתירה לבג"צ נגד התניית קיצבאות ילדים בחיסונים

התניית קיצבאות ילדים בהתחסנות לפי תכנית החיסונים המומלצת

  • השנה היה אמור להיכנס לתוקפו חוק לפיו קיצבאות הילדים המשולמות ע"י המוסד לביטוח לאומי למשפחות שבחרו לחסן את ילדם שלא לפי תכנית החיסונים המומלצת ע "י משרד הבריאות – יקוצצו
  • שיעור הקיצוץ ינוע בין מאה לשלוש מאות ש"ח בכל חודש, בהתאם למספר הילדים במשפחה
  • תכנית החיסונים בישראל היא מהמחמירות בעולם (30 מנות עד גיל שנה). התכנית המומלצת במרבית מדינות אירופה ויפן קטנה כדי מחצית מהתכנית המומלצת בישראל
  • החוק לא עבר את הליך החקיקה הדמוקרטי המקובל ולכן לא זכה לדיון ציבורי נאות. תחת זאת, הוא הוכנס לחוק ההסדרים, 2009, לאחר פניה של מנכ"ל משרד הבריאות למשרד האוצר
  • החוק מאפשר למשרד הבריאות לקבוע, היום ובעתיד, למי תקוצץ קיצבת הילדים בהתאם לתכנית החיסונים המשתנה, הכוללת חיסונים למחלות קשות וקלות כאחת, מתוך שיקולים כלכליים ולוגיסטיים ולא רק משיקולים רפואיים
  • נפגעי החיסונים בישראל לא זוכים לסעד רפואי או משפטי ע"י משרד הבריאות או קופות החולים ונותרים לבדם עם הנטל הנפשי והכלכלי ועם תחושת דחיה ובגידה של מערכת שבה נתנו אמונם

המשך קריאה: עתירה לבג"צ נגד התניית קיצבאות ילדים בחיסונים

מדיניות החיסונים בישראל

לפי משרד הבריאות במדינת ישראל תחום החיסונים נמצא תחת פיקוח והשגחה הדוקה. לדברי קובעי המדיניות, החלטות המשרד וביצוען מבוססות על הנחיות בינלאומיות, לרבות ארגון הבריאות העולמי, המרכז לבקרת מחלות ומניעתן בארה"ב (CDC), משרד הבריאות הקנדי ומדינות נבחרות באירופה. מדיניות החיסונים מתייחסת הן לאוכלוסיות יעד מוגדרות, כמו ילדים וקשישים, והן לכלל האוכלוסייה בהתאם לצורך.

המשך קריאה: מדיניות החיסונים בישראל

תכנית החיסונים בישראל

תכנית החיסונים בישראל החלה בשנות החמישים וכללה חיסונים כנגד אבעבועות שחורות, שיתוק פוליו, אסכרה (דיפתריה), צפדת (טטנוס) ושעלת. סך כל החיסונים, לרבות חיסוני דחף, אותם קיבל ילד בשנת חייו הראשונה עמד על שישה, והסתכם בחמישה עשר בגיל שמונה.

תכנית החיסונים הישראלית היא בין המחמירות בעולם וכוללת מספר גבוה של חיסונים בהשוואה למדינות מפותחות אחרות. במדינות רבות באירופה מספר החיסונים בשנת חייו הראשונה של תינוק נע בין 17 ל-21, ביפן עומד מספר זה על 14, לעומת שלושים החיסונים הניתנים בישראל. בארה"ב, קנדה ואוסטרליה מספר החיסונים הכולל דומה לישראל, אם כי כולל חיסונים נגד מחלות נוספות המתוכננות להיכנס לשגרת החיסונים בישראל במהלך השנים הקרובות גם כן.

המשך קריאה: תכנית החיסונים בישראל

שישים שנות חיסונים בישראל

שישים שנות חיסונים בישראל: הערכת התוצאות

כאשר החלה תכנית החיסונים בישראל[1] , בשנות החמישים, כללה התכנית חיסונים כנגד אבעבועות שחורות, שיתוק פוליו, אסכרה (דיפתריה), צפדת (טטנוס) ושעלת. סך כל החיסונים, לרבות חיסוני-דחף שאותם קיבלו ילדים בשנת חייהם הראשונה, עמד על שישה, והסתכם בחמישה-עשר בגיל שמונה. בשנת 1961 נוספו חיסוני השחפת, בשנת 1971 נוסף חיסון אחד נגד חצבת, וחיסון האדמת לבנות בלבד נוסף בשנת 1973. בשנת 1984, קיבל ילד עד גיל 13 עשרים (ועוד אחד לבנות בלבד) חיסונים

מטרתה העיקרית של תכנית החיסונים הינה הפחתת התמותה והתחלואה ממחלות זיהומיות. ראוי לבחון לאורך השנים איך תרמה תכנית החיסונים למטרות אלה.

המשך קריאה: שישים שנות חיסונים בישראל

תכניות החיסונים בארץ ובעולם

תכנית החיסונים המומלצת ע"י משרד הבריאות שנויה במחלוקת ואיננה מייצגת תקן אחיד ומקובל בעולם להגנה מפני מגפות קטלניות

בכל מדינה קובעים פקידי בריאות הציבור מהי תכנית החיסונים המומלצת לילדים במדינה שלהם. ישנם חיסונים הנמצאים בתכניות החיסונים של כל המדינות המערביות (כמו חצבת ופוליו). מאידך, ישנם חיסונים הנמצאים בקרב חלק מהמדינות בלבד (כמו אבעבועות רוח ודלקת כבד נגיפית מסוגים A,B). כמו כן, מועדי החיסונים המומלצים (הגיל המומלץ להתחסנות) שונה אף הוא, עבור חיסונים מסויימים.

המשך קריאה: תכניות החיסונים בארץ ובעולם

חיסונים בצבא

חיסונים למתגייסים ביום הגיוס ולחיילים בשרות סדיר
***
חיסונים בצה"ל

לפי הודעה רשמית שנתקבלה מדובר צה"ל בדצמבר 2009, מדיניות החיסונים בצה"ל מבוססת על הנחיות משרד הבריאות, סל הבריאות וכמובן הגדרות מבצעיות ופנים צבאיות בייעוץ מומחים.

כל החיילים מחוסנים בשרשרת החיול כנגד טטנוס (חיסון דחף) וכן חיסון ארבע-ולנטי כנגד ארבעה זני מנינגוקוק (mencevax), כאשר חיילים ביחידות שדה או תפקידי רפואה מקבלים חיסונים נוספים על סמך תפקידם ושיבוצם.

המשך קריאה: חיסונים בצבא

חיסונים והחוק בישראל

בדומה למרבית מדינות העולם המערבי, החיסונים בישראל אינם חובה לפי חוק, אלא במקרים מיוחדים בהם קבוצת רופאים סבורים שחיוב האוכלוסיה בחיסון מסוים הכרחי על מנת למנוע התפרצות מגפה משמעותית. ביולי 2009, ביוזמת משרד הבריאות וכחלק מחוק ההסדרים אותו הוביל משרד האוצר, נקבעו לראשונה בישראל תמריצים כספיים לעידוד הורים לחסן את ילדיהם לפי תכנית החיסונים המומלצת. לפי חוק זה, קצבאות הילדים המשולמות על ידי הביטוח הלאומי יופחתו בשיעור של מאה עד שלוש מאות שקלים בחודש עבור משפחה שילדיה אינם מחוסנים לפי התכנית המומלצת, בהתאם למספר הילדים אשר במשפחה. משרד הבריאות עושה מאמצים רבים במישור ההסברתי והשיווקי על מנת לשכנע את הציבור בישראל להתחסן לפי התכנית המומלצת. ראוי להזכיר שמתן חיסון כמוהו כמתן תרופה ומתוקף חוק זכויות החולה התשנ"ו 1996, על הצוות הרפואי למסור למקבל החיסון מידע מלא אודות חשיבותו, יעילותו, תופעות הלוואי וסיכונים אפשריים.

המשך קריאה: חיסונים והחוק בישראל

תקנון אתר

אתם כאן: Home חיסונים בישראל תכנית החיסונים בישראל