תפקיד החיסונים במיגור המחלות הזיהומיות בהיסטוריה
אחד מיסודות מדיניות החיסונים המקובלת היום ברחבי העולם המערבי הוא הטענה כי המחלות הזיהומיות של המאות ה 18 וה 19, בכללם, מוגרו בזכות החיסונים. בחינת רשומות הבריאות מארכיוני ממשלות שונות והצלבתן עם מועדי תחילת תכניות החיסון במדינות אלו מראה כי באופן מתמיד, בכל מקום בעולם בו נתוני תחלואה ותמותה אלו תועדו, חוזרת על עצמה אותה המגמה: התמותה , ובמקרים רבים גם התחלואה מהמחלות הזיהומיות, פחתו באופן ניכר עוד בטרם החלו לחסן כנגדם. לפחות שתי מחלות זיהומיות, קדחת השנית (סקרלטינה) וטיפוס המעיים, מוגרו לחלוטין ללא שפותח כנגדן חיסון מעולם. במקרים אחרים, שיעורי התמותה מהמחלה נסקו מיד עם תחילת החיסון ההמוני כנגדם. כמו כן, מגמת הירידה בשיעורי התחלואה והמוות מתואמת על פני המחלות השונות ועל פני אזורים גיאוגרפיים שונים, מה שמלמד על גורמים אחרים, שאינם החיסונים, המשפיעים על מהלך המגפות הזיהומיות בעולם.
|
|
ירידה קבועה במחלות זיהומיות נרשמה ברוב המדינות המתפתחות ללא קשר לשיעור החיסונים שניתנו...המחלות הזיהומיות נעלמו כתוצאה מ [שיפור ב] סניטציה, אספקת מים ציבוריים משופרת, היגיינה אישית משופרת ועליה בצריכת פירות וירקות. בנוסף, מחלות עבורן לא היה חיסון מעולם ירדו אף הן באופן דרמתי. משנת 1850 ועד שנת 1940 המחלות ירדו בשיעור של 90% והגיעו לשפל של כל הזמנים במועד בו החלו להופיע החיסונים
|
|
|
|
|
World Health Statistics Annual 1973 – 1976, Volume 2 |
|
|
|
|
הירידה [בתחלואה] של דיפתריה, שעלת וטיפוס המעיים החלו חמישים שנה מלאות לפני הכנסת חיסונים מלאכותיים ונמשכה כמעט באופן שווה לפני ואחרי אימוץ אמצעי בקרה אלו. במקרה של קדחת השנית, חזרת, חצבת וקדחת השיגרון לא היתה שום חדשנות באמצעי בקרה, אולם מחלות אלה רשמו מגמת ירידה דומה בהיעראות התחלואה
|
|
|
|
|
McCormick W.J., Vitamin C in the Prophylaxis and Therapy of Infectious Diseases; Archives of Pediatrics, Vol. 68, No. 1, January 1951
|
|
|
|
|
...לפיכך, חיסונים אינם אחראיים לירידות המרשימות בתמותת תינוקות במחצית הראשונה של המאה [העשרים].
|
|
|
|
|
Bernard Guyer et al., Annual Summary of Vital Statistics: Trends in the Health of Americans During the 20th Century, Pediatrics Vol. 106 No. 6 December 1, 2000 pp. 1307 -1317
|
|
|
|
|
הירידה בתמותה במחצית השניה של המאה ה 19 נרשמה במלואה בזכות הירידה בתמותה ממחלות זיהומיות. בחינת המחלות אשר תרמו לירידה זו מעלה את הגורמים העיקריים הבאים: 1) עליה ברמת החיים, בעיקר השיפור בתזונה; 2) שיפור בתנאי הגיינה; 3) מגמה מעודדת במערכת היחסים בין חלק מהמיקרו-אורגזינזמים לבין בני האדם. טיפול [רפואי] לא תרם מאומה והתרומה של החיסונים הוגבלה לאבעבועות שחורות שתרמה חלק העשרים (1/20) בלבד מהירידה בתמותה.
|
|
|
|
|
McKeown et al., 1975, p. 391 (England and Wales) |
|
|
|
|
באופן כללי, נראה שהתערבות רפואית (תרופתית ומניעתית) תרמה מעט לירידה הכוללת בשיעורי התמותה בארה"ב משנת 1900 ואילך, כאשר במקרים רבים הופיעה [הרפואה] עשרות שנים לאחר שנרשמה ירידה משמעותית וללא תרומה ניכרת כלל במרבית המקרים. במיוחד, בהתיחס לחמש המחלות (שפעת, דלקת ריאות, דיפתריה, שעלת, פוליו) בהן ניכרת ירידה בשיעור מקרי המוות לאחר נקודת ההתערבות [הרפואית] – בהנחה הבלתי סבירה שהרפואה תרמה לכל הירידה הזו – אנו מעריכים שלרפואה תרומה של 3.5% לכל היותר מסך כל הירידה בשיעורי התמותה מאז שנת 1900 [ועד 1973]
|
|
|
|
|
The questionable contribution of medical measures to the decline of mortality in the United States in the twentieth century“. McKinlay JB, McKinlay SM, Milbank Mem Fund Q Health Soc. 1977 Summer;55(3):405-28 |
|
|
|
|
על מנת להעריך סדרי עדיפויות במדיניות בריאות...הדרישה הראשונה היא להגיע למסקנה באשר לסיבות לדעיכת המחלות הזיהומיות...בכל המדינות שהתפתחו במהירות הושג שיפור משמעותי בתזונה אשר הוביל לעמידות מוגברת [בפני מחלות]. אכן, במדינות מסויימות היה זה גורם ההשפעה החשוב היחיד. זה אולי מפתיע שהחיסונים, ככל הנראה, תרמו באופן יחסי מעט להתפתחויות אלה...
|
|
|
|
|
McKeown T., The Road to Health, World Health Forum, Published by the World Health Organization, Geneva, Switzerland, Vol. 10, 1989, pp. 410 and 411
|
|
|
|
|
שיעור התמותה ממחלות זיהומיות ירד באופן בולט עד לשנת 1937; כאשר רק בשנה זו החל שימוש נרחב בתרופות סולפונמיד, ואנטיביוטיקה עדין היתה רחוקה כדי מספר שנים. טיפוס המעיים נעלם כמעט לחלוטין ושיעור התמותה מחצבת ירד באופן חד. סטודנט לרפואה שזכה לראות מקרה של דיפתריה היה מקרה חריג.
עד למלחה"ע השניה ותחילת עידן הכימותרפיה, הירידה [בתמותת תינוקות עד גיל שנה] נראית קשורה מאד עם שיפור בסביבה הביולוגית, במיוחד דיור פחות צפוף, כמות ואיכות המים לשתיה, היגיינה אישית וסילוק הביוב.
הירידה הבלתי רגילה בתמותה מזיהומי מעיים במחצית הראשונה של המאה ה 20 נרשמת, ככל הנראה, לזכותם של שני גורמים עיקריים: שיפורים סביבתיים משמעותיים, שהפחיתו את התפשטותם של גורמי מחלה, והתקדמות גדולה בהבנת נוזלים וטיפולים אלקטרוליטים.
תעסוקה מובטחת הובילה לפחות צפיפות בדיור ואפשרויות רבות יותר להיגיינה אישית, גורמים חיוניים בשבירת שרשרת ההדבקה [במחלות זיהומי מעיים].
לירידה בצפיפות הדיור היה תפקיד משמעותי [בהפחתת שיעור התמותה מדלקת ריאות ושפעת], לפני עידן האנטיביוטיקה.
הקשר בין תזונה למחלות זיהומיות זכה להכרה מזה זמן, כפי שמתועד בעבודתו הקלאסית של שרימסאו משנת 1975
|
|
|
|
|
Symposium: Accomplishments in Child Nutrition during the 20th Century. Infant Mortality in the 20th Century, Dramatic but Uneven Progress, Myron E. Wegman; School of Public Health, University of Michigan; The Journal of Nutrition; 131:401S-408S, 2001
|
|
|
|
|
התערבות רפואית הינה הפחות חשובה מבין ארבעת הגורמים המשפיעים על המצב הבריאותי. המרכז לבקרת מחלות ומניעתן [בארה"ב] (CDC) ניתח נתונים על עשרת הגורמים המובילים למוות בארה"ב וקבע שאורח חיים הינו הגורם המשמעותי ביותר באופן בולט (51%), אחריו הסביבה (20%), תורשה ביולוגית (19%) ולבסוף – התערבות רפואית (10%)
|
|
|
|
|
U.S. Department of Health & Human Services, Ten Leading Causes of Death in the U.S., 1977, July 1980
|
|
|
|
|
האפידמיולוגיה של מחלות עדר זיהומיות, במיוחד בקרב ילדים, מושפעת באופן חזק מגורמים חברתיים ודמוגרפיים אשר תרמו לטובת הירידה הכללית בתחלואה ובתמותה במהלך 50 השנים האחרונות ויותר. לא ניתן להעריך או לתכנן באופן מציאותי את מדיניות החיסונים אלא בהתחשב בגורמי רקע אלו
|
|
|
|
|
Stewart GT, Infection and Immunization., Scott Med J. 1979 Jan;24(1):47-52
|
|
|
אין זה משנה באם הסיבה לירידה בשיעורי התמותה ממחלות אלו קשורה עם שיפור בתנאי התברואה, בירידה בצפיפות האוכלוסין, באימוץ כללי היגיינה נאותים או בשילוב גורמים אלו ואחרים. הנתונים מראים דבר אחד בעקביות: הסיבה אינה קשורה לחיסונים.
במחצית השנייה של המאה העשרים נרשמו יוזמות בינלאומיות, בהובלת ארגון הבריאות העולמי בדרך כלל, להפעלת תכניות חיסונים במדינות מתפתחות. גם תכניות אלו לא תמיד השפיעו על מהלך המגפה במדינות היעד, כפי שמוצג במספר דוגמאות כאן, וזאת בניגוד לרושם המתקבל לפיו תכניות החיסונים מהווים את הפתרון למחלות הזיהומיות ולכן יש להרחיבן.
התרשים מראה את שיעורי התמותה מכל המחלות הזיהומיות של ילדים עד גיל שנה לכל 1,000 לידות, בין השנים 1881 עד 1975.
בתקופה זו נרשמה ירידה של כשני שליש מסך כל מקרי המוות לפני תחילת תכניות החיסון ההמוניות.
התרשים מראה ירידה משמעותית, כמעט עד מיגור התמותה לגמרי, במקרי מוות במחלת השעלת בין השנים 1838 עד 1975.
נראה כי מגמת הירידה הייתה משמעותית ביותר עוד לפני תחילת החיסון בשנות ה 50.
התרשים מראה ירידה במקרי מוות בחמש מחלות זיהומיות בין השנים 1838 עד 1978, וכן מציין את השנים בהן הוכנסו חיסונים שונים לשימוש.
נראה כי מגמת הירידה הייתה משמעותית עוד לפני תחילת החיסונים.
בולטת מגפת הסקרלטינה הקטלנית בחצי המאה ה 19 הראשון שדעכה עם השאר מבלי שפותח כנגדה חיסון מעולם.
לאחר החוק המחמיר לחיסון כנגד אבעבועות שחורות נראית קפיצה דרמתית במקרי המוות כתוצאה ממחלה זו.
התרשים מראה ירידה בהיעראות מקרי מוות במחלת השחפת בקנדה בין השנים 1880 עד 1960.
נראה כי מגמת הירידה הייתה משמעותית ביותר עוד לפני תחילת החיסונים נגד שחפת.
התרשים מראה ירידה דרמתית בשיעורי התמותה ממחלת החצבת באנגליה ווילס בקרב ילדים עד גיל 15, הרבה לפני תחילת החיסון נגד חצבת.
נראה בבירור שגורמים אחרים, לא החיסונים, היו אלו שתרמו לירידה המשמעותית במקרי מוות כתוצאה ממחלת החצבת.
התרשים מראה ירידה בהיעראות מקרי מוות במחלת השחפת בניו-זילנד בין השנים 1880 עד 1960.
נראה כי מגמת הירידה הייתה משמעותית ביותר עוד לפני תחילת החיסונים נגד שחפת.
התרשים מראה ירידה בהיעראות מקרי מוות במחלת השפעת בארה"ב בין השנים 1933 עד 1965.
נראה כי מגמת הירידה הייתה משמעותית ביותר עוד לפני תחילת החיסונים נגד שפעת, שהוצעו רק בשנות ה 80 המאוחרות. חיסוני השפעת התווספו לתכנית החיסונים המומלצת בארה"ב רק בשנת 2011.
התרשים מראה ירידה במקרי מוות במחלת החצבת בין השנים 1900 עד 1987.
נראה כי מגמת הירידה הייתה משמעותית ביותר עוד לפני תחילת החיסון.
התרשים מראה ירידה במקרי מוות במחלת האסכרה (דיפתריה) בין השנים 1900 עד 1967, וכן את מגמת הירידה.
נראה כי מגמת הירידה עקבית ללא קשר לחיסון.
התרשים מראה ירידה במקרי מוות במחלת השעלת בין השנים 1900 עד 1967, וכן את מגמת הירידה.
נראה כי מגמת הירידה עקבית ללא קשר לחיסון. כמו כן, שיעור התמותה היה בירידה משמעותית לפני תחילת החיסון.
התרשים מראה את שיעורי התחלואה בשעלת בין השנים 1978 עד 1989.
התרשים מראה שבשבע השנים שקדמו לתכנית החיסונים נרשמה ירידה טבעית בשיעור של 84.5%.
לאחר תחילת תכנית החיסונים חלה עליה קלה שלאחריה חזרה מגמת הירידה עד לרמה הנמוכה ביותר בשנת 1988. בשנה שלאחר מכן, עד 1989, שולש מספר מקרי השעלת לעומת שנת 1988.
התרשים מראה את שיעורי התחלואה בפוליו בין השנים 1978 עד 1989.
התרשים מראה שבשלוש השנים שקדמו לתכנית החיסונים נרשמה ירידה טבעית בשיעור חד של 98.5% לרמה של מקרה אחד למיליון, למעשה מיגור המחלה.
מגמת הירידה המשיכה לאחר תחילת תכנית החיסון וירדה לאפס. לאחר מכן חלה עליה מינורית לתקופה של שנתיים שלאחריה חזרה לרמה של אפס בשנת 1980.
התרשים מראה את שיעורי התחלואה בטטנוס בין השנים 1978 עד 1989.
התרשים מראה שבשש השנים שקדמו לתכנית החיסונים נרשמה ירידה טבעית בשיעור של 74%.
מגמת הירידה המשיכה לאחר תחילת תכנית החיסון במשך תקופה קצרה עד 1986, שלאחריה כמעט שולש מספר מקרי הטטנוס בתוך שנתיים לעומת 1986. עד שנת 1989 ירד שיעור מקרי הטטנוס אך הגיע לרמה גבוהה מזו של 1986.
התרשים מראה את שיעורי התחלואה בדיפתריה בין השנים 1973 עד 1982.
התרשים מראה שלאחר עליה דרמתית שהגיעה לשיא בשנת 1977, המחלה ירדה באופן טבעי בשיעור של 73.5%, בתוך שנתיים, לפני תחילת תכנית החיסונים. מגמת הירידה נמשכה עד שנת 1980 שלאחריה, בתוך שנתיים, שיעור התחלואה גדל כמעט פי 30.
התרשים מראה את שיעורי התחלואה בשעלת בין השנים 1973 עד 1982.
התרשים מראה שלאחר עליה דרמתית שהגיעה לשיא בשנת 1974, המחלה ירדה באופן טבעי בשיעור חד של 91%, בתוך שנתיים. גם כאשר החלה תכנית החיסונים בשנת 1979 שיעור הירידה עמד על 86.5% לעומת 1974.
עם תחילת תכנית החיסונים נרשמה ירידה במשך תקופה קצרה שלאחריה שבה ועלתה התחלואה בשיעור של 34% בשנתיים בהן ציפו לירידה.
התרשים מציג את מגמת התחלואה במחלת החצבת בקנדה על פני כחמישים שנה.
המחלה דועכת בשיעור ניכר ללא עזרתם של חיסונים כלל.
תרשים זה, ביחד עם תרשימים אחרים המוצגים כאן, מראה בבירור את המגמה הכללית של המחלות הזיהומיות אשר ירדה על פני המחצית הראשונה של המאה הקודמת ללא עזרתם של החיסונים.
התרשים מציג את מגמת היעראות התחלואה בדיפתריה ברפובליקה הדומיניקנית על פני כעשור
המחלה דועכת בשיעור ניכר ללא עזרתם של חיסונים כלל. בולטת דווקא העליה במגמת התחלואה לאחר תחילת החיסון נגד המחלה.
התרשים מראה את שיעורי התחלואה בחצבת בין השנים 1978 עד 1989.
התרשים מראה שבחמש השנים שקדמו לתכנית החיסונים נרשמה ירידה טבעית בשיעור חד של 88%.
מגמת הירידה המשיכה לאחר תחילת תכנית החיסונים והתייצבה לתקופה קצרה שלאחריה הוכפל מספר מקרי החצבת לעומת השנים 1986 ו 1987.
התרשים מציג את מגמת התמותה ממחלת הצפדינה באנגליה.
התמותה מהמחלה דועכת ללא עזרתם של חיסונים כלל.
תרשים זה, ביחד עם תרשימים אחרים המוצגים כאן, מראה בבירור את המגמה הכללית של התמותה מהמחלות הזיהומיות אשר ירדה בכל העולם על פני המחצית הראשונה של המאה הקודמת ללא עזרתם של החיסונים.
התרשים מציג את מגמת התמותה ממחלת השנית בשתי מדינות במקביל: ארה"ב ואנגליה.
התמותה מהמחלה דועכת במקביל בשני המדינות ללא עזרתם של חיסונים כלל.
תרשים זה, ביחד עם תרשימים אחרים המוצגים כאן, מראה בבירור את המגמה הכללית של התמותה מהמחלות הזיהומיות אשר ירדה בכל העולם על פני המחצית הראשונה של המאה הקודמת ללא עזרתם של החיסונים.
התרשים מציג את מגמת התמותה ממחלת טיפוס המעיים בשתי מדינות במקביל: ארה"ב ואנגליה.
התמותה מהמחלה דועכת במקביל בשני המדינות ללא עזרתם של חיסונים כלל.
תרשים זה, ביחד עם תרשימים אחרים המוצגים כאן, מראה בבירור את המגמה הכללית של התמותה מהמחלות הזיהומיות אשר ירדה בכל העולם על פני המחצית הראשונה של המאה הקודמת ללא עזרתם של החיסונים.
התרשים מציג את מגמת התמותה ממחלות זיהומיות שונות בארה"ב.
נראה כי מגמת התמותה דומה ודועכת במקביל בכל המחלות הזיהומיות, ללא קשר למועד תחילת החיסונים או לקיומם של חיסונים כלל.
תרשים זה, ביחד עם תרשימים אחרים המוצגים כאן, מראה בבירור את המגמה הכללית של התמותה מהמחלות הזיהומיות אשר ירדה על פני המחצית הראשונה של המאה הקודמת בכל המחלות הזיהומיות ללא קשר לחיסונים.
התרשים מציג את מגמת התמותה ממחלת השנית בארה"ב.
התמותה מהמחלה דועכת ללא עזרתם של חיסונים כלל.
תרשים זה, ביחד עם תרשימים אחרים המוצגים כאן, מראה בבירור את המגמה הכללית של התמותה מהמחלות הזיהומיות אשר ירדה על פני המחצית הראשונה של המאה הקודמת ללא עזרתם של החיסונים.
התרשים מציג את מגמת התמותה ממחלת השחפת בארה"ב.
התמותה מהמחלה דועכת ללא עזרתם של חיסונים כלל.
תרשים זה, ביחד עם תרשימים אחרים המוצגים כאן, מראה בבירור את המגמה הכללית של התמותה מהמחלות הזיהומיות אשר ירדה על פני המחצית הראשונה של המאה הקודמת ללא עזרתם של החיסונים.
התרשים מציג את מגמת התמותה ממחלת הדיפתריה בשתי מדינות במקביל: ארה"ב ואנגליה.
נראה כי מגמת התמותה מהמחלה ירדה בקצב דומה במקביל בשתי המדינות, ללא קשר לתחילת החיסונים נגד המחלה במדינות אלה.
בולטת במיוחד הירידה הגדולה באנגליה החל משנת 1920, עוד לפני תחילת החיסון שם, ממש במקביל לירידה בארה"ב, שם החלו לחסן כבר בשנת 1920.
התרשים מציג את מגמת התמותה ממחלת החצבת בשתי מדינות במקביל: ארה"ב ואנגליה.
נראה כי מגמת התמותה מהמחלה ירדה בקצב דומה במקביל בשתי המדינות, ללא קשר לתחילת החיסונים נגד המחלה במדינות אלה.
בשתי המדינות, התמותה ממחלת החצבת ירדה בשיעורים של כ 95% ולמעשה כמעט נעלמה לגמרי עוד לפני תחילת החיסונים בשנות ה 60. התרשים מראה בבירור כי גורמים אחרים, לא החיסונים, היו אחראים לירידה הדרמתית בשיעורי התמותה מחצבת בשתי המדינות.
התרשים מציג את מגמת התמותה ממחלת השעלת בשתי מדינות במקביל: ארה"ב ואנגליה.
נראה כי מגמת התמותה מהמחלה ירדה בקצב דומה במקביל בשתי המדינות, ללא קשר לתחילת החיסונים נגד המחלה במדינות אלה.
בשתי המדינות, התמותה ממחלת השעלת ירדה בשיעורים של כ 90% ולמעשה כמעט נעלמה לגמרי עוד לפני תחילת החיסונים. התרשים מראה בבירור כי גורמים אחרים, לא החיסונים, היו אחראים לירידה הדרמתית בשיעורי התמותה משעלת בשתי המדינות.
התרשים מציג את מגמת התמותה ממחלת השנית בשתי מדינות במקביל: ארה"ב ואנגליה.
התמותה מהמחלה דועכת במקביל בשני המדינות ללא עזרתם של חיסונים כלל
תרשים זה, ביחד עם תרשימים אחרים המוצגים כאן, מראה בבירור את המגמה הכללית של התמותה מהמחלות הזיהומיות אשר ירדה בכל העולם על פני המחצית הראשונה של המאה הקודמת ללא עזרתם של החיסונים.
התרשים מראה את מגמת היעראות התמותה מחצבת בהשוואה למגמת היעראות התמותה הכללית של ילדים באנגליה ווילס, על פני כמאה שנה.
נראה כי מגמת התמותה מחצבת דומה למגמת תמותת הילדים הכללית, אשר הושפעה בעיקר מהמחלות הזיהומיות האופייניות למחצית המאה הקודמת בכל העולם.
עוד מראה התרשים שהתמותה מחצבת ירדה באופן דרמתי, כמעט עד למיגורה המוחלט, עוד לפני תחילת החיסון נגדה בשנת 1968.
התרשים מראה את מגמת היעראות התמותה מחזרת בהשוואה למגמת היעראות התמותה הכללית של ילדים באנגליה ווילס, על פני כמאה שנה.
נראה כי מגמת התמותה מחזרת דומה למגמת תמותת הילדים הכללית, אשר הושפעה בעיקר מהמחלות הזיהומיות האופייניות למחצית המאה הקודמת בכל העולם.
התרשים מראה את מגמת היעראות התמותה משעלת בהשוואה למגמת היעראות התמותה הכללית של ילדים באנגליה ווילס, על פני כמאה שנה.
נראה כי מגמת התמותה משעלת דומה למגמת תמותת הילדים הכללית, אשר הושפעה בעיקר מהמחלות הזיהומיות האופייניות למחצית המאה הקודמת בכל העולם.
עוד מראה התרשים שהתמותה משעלת ירדה באופן משמעותי עוד לפני תחילת החיסון נגדה בשנות ה 50.
התרשים מראה את מגמת היעראות התמותה מטטנוס בהשוואה למגמת היעראות התמותה הכללית של ילדים באנגליה ווילס, על פני כמאה שנה.
נראה כי מגמת התמותה מטטנוס דומה למגמת תמותת הילדים הכללית, אשר הושפעה בעיקר מהמחלות הזיהומיות האופייניות למחצית המאה הקודמת בכל העולם.
עוד מראה התרשים שהתמותה מטטנוס ירדה באופן משמעותי עוד לפני תחילת החיסון נגדה בשנות ה 50 המאוחרות.
התרשים מראה את שיעורי התמותה מאבעבועות שחורות וסקרלטינה בין השנים 1838 עד 1890.
למרות חיסון נגד אבעבועות שחורות משנת 1798, ואף חובה בחוק להתחסן בשלבים מאוחרים יותר, המגפה השתוללה עד שנות ה 1880, בדומה למחלות האחרות.
לשתי המחלות בתרשים מגמות מאד דומות, מה שיכול ללמד על קשר אפשרי ביניהן.
התרשים מראה ירידה עקבית ומתואמת בשיעורי התמותה בכל המחלות הזיהומיות באנגליה ללא קשר לתכניות החיסונים, כנראה בשל גורמים אחרים.
התרשים מראה את היעראות התמותה בשתי מחלות באנגליה: חצבת וצפדינה, על פני כחמישים שנה.
היעראות התמותה בשתי המחלות דועכת באופן דרמתי במקביל, ללא מתן חיסונים כלל.
באופן ברור, גורמים אחרים, לא החיסונים, היו אלו אשר תרמו לדעיכת התמותה ממחלות אלה.
התרשים מראה את היעראות התמותה בשתי מחלות באנגליה: שעלת וצפדינה, על פני כחמישים שנה.
היעראות התמותה בשתי המחלות דועכת באופן דרמתי במקביל, ללא מתן חיסונים כלל.
באופן ברור, גורמים אחרים, לא החיסונים, היו אלו אשר תרמו לדעיכת התמותה ממחלות אלה.
התרשים מראה ירידה במקרי מוות בחמש מחלות זיהומיות בין השנים 1900 עד 1965, וכן מציין את השנים בהן הוכנסו חיסונים שונים לשימוש.
נראה כי מגמת הירידה הייתה משמעותית עוד לפני תחילת החיסונים והחלה באופן כללי עבור כולן במקביל.
בולטת מגפת הסקרלטינה שדעכה עם השאר מבלי שפותח כנגדה חיסון מעולם.
התרשים מציג את מגמת התמותה ממחלות זיהומיות בארה"ב על פני מאה שנים בצד ארועים חשובים בבריאות הציבור.
הירידה המשמעותית בתמותה התרחשה במחצית הראשונה של המאה, לפני כניסת מרבית החיסונים בשנות החמישים ואילך. כאשר חיסון הפוליו הראשון נכנס לשימוש בשנת 1952, הירידה המשמעותית בתמותה נבלמה באופן משמעותי. ניכר כי חיסון זה, וחיסונים אחרים שלא מצויינים בתרשים זה, לא תרמו באופן משמעותי, אם בכלל, לירידה בתמותה ממחלות זיהומיות.
יתרה מזו, גם חוק התמיכה ברכש חיסונים שהקציב החל משנת 1962 מימון לרכישת חיסונים לכל מדינות היבשת, לא שינה את מגמת התמותה.
אם בכלל, נראה כי הירידה התלולה בתמותה נבלמה דווקא במקביל לתחילת חיסונים אלו בארה"ב.
התרשים מראה את מגמת היעראות התמותה מדיפתריה בהשוואה למגמת היעראות התמותה הכללית של ילדים באנגליה ווילס, על פני כמאה שנה.
נראה כי מגמת התמותה מדיפתריה דומה למגמת תמותת הילדים הכללית, אשר הושפעה בעיקר מהמחלות הזיהומיות האופייניות למחצית המאה הקודמת בכל העולם.
למרות עליה בתמותה מדיפתריה בסמוך לקמפיין החיסונים הלאומי, ניכרת ירידה חדה החל משנת 1942 ואילך. יחד עם זאת, במקביל לירידה זו, אשר נמשכה על פני כעשור, נרשמו תכניות ממשלתיות אחרות בתחומי הבריאות והרווחה, אשר תרמו לירידה הכללית בתמותת תינוקות מכלל הסיבות, כמו גם ממחלת הדיפתריה. מי תרם יותר לירידה זו בתמותה מדיפתריה. החיסון, או גורמים אחרים?
התרשים מראה את מגמת היעראות התמותה הכללית של ילדים באנגליה ווילס, על פני כמאה שנה.
בשנים בהן נכנסו חיסונים שונים לתכנית, נחקקו חוקים בתחומי הבריאות והרווחה אשר תרמו לירידה הכללית בתמותת תינוקות מכלל הסיבות.
ניתן לראות כי מגמת הירידה בתמותת תינוקות, אשר הושפעה בעיקר מהמחלות הזיהומיות בתקופה זו, יורדת בהתמדה על פני התקופה כולה, לפני, כמו גם אחרי הכנסת החיסונים ורפורמות הבריאות והרווחה.
התרשים מציג השוואה של שיעורי התמותה מאבעבועות שחורות בקרב חולים באבעבועות שחורות, בין אזורים בהם האוכלסיה היתה מחוסנת לבין העיירה לייכסטר, בה האוכלוסיה לא היתה מחוסנת.
נראה שדווקא חולים באזורים מחוסנים מתו יותר מהמחלה בהשוואה לאוכלוסיית לייכסטר שלא היתה מחוסנת כלל.
התרשים מראה את שיעורי התמותה ממחלת האבעבועות השחורות בשבדיה, על פני כשלושים שנה לאחר שהחלו לחסן את האוכלוסיה על פי חוק.
נראה שלמרות חובת חיסונים בחוק, גלי התמותה מהמחלה המשיכו לאורך השנים והרגו אלפים בשנים בהן האוכלוסיה היתה כביכול מחוסנת נגד המחלה.
התרשים מראה את מספר המדינות שדיווחו על מקרי תחלואה באבעבועות שחורות בין השנים 1950 עד 1966.
בתוך 17 שנה שקדמו לתכנית המיגור העולמית קטן מספר המדינות המדווחות בחצי.
התרשים מלמד שהמחלה נסוגה באזורים גיאוגרפיים שונים בתוך תקופה קצרה ללא השפעה של תכנית המיגור העולמית.
