חיסון נגד שפעת: האם מספרים לנו את האמת?

פרסומי משרד הבריאות (1):

יעילות החיסון
החיסון אינו מונע לגמרי את התחלואה מחיידקי הפנוימוקוקוס, אך מקטין אותה בשיעור של 60%-85%.

השפעות לוואי של החיסון
השפעות הלוואי של החיסון הן קלות וכוללות בעיקר תגובות מקומיות באזור ההזרקה, המתבטאות באודם ובחום מקומי, החולפים לאחר 24 שעות.

עלון לצרכן מטעם היצרן (2), Sanofi Pastuer:

תופעות הלוואי הבאות כפי שנמצאו בקרב 1% עד 10% מהמשתתפים במחקרים הקליניים שקדמו לאישור התרופה:

• כאב ראש

• הזעה

• כאב בשרירים (myalgia) וכאב בפרקים (arthalgia)

• חום, חולשה, רעד, עייפות

• תגובות מקומיות: אדמומיות, נפיחות, כאב, שטף דם תת-עורי (ecchymosis), התקשות (induration) סביב מקום הזריקה

מצוין כי תגובות אלה חולפות בד"כ תוך יום-יומיים.

תופעות לוואי נוספות שהתגלו לאחר שיווק התרופה לציבור:

• תגובות עוריות שעלולות להתפשט על פני הגוף לרבות גירוי, פריחה

• כאב במסלול העצב (neuralgia), פגיעה ביכולת לחוש מגע, כאב, קור וחום (paraesthesia), עוויתות המלוות בחום, הפרעות עצביות העלולות להוביל לצוואר מוקשח, בלבול, חוסר תחושה, כאב וחולשה בגפיים, איבוד איזון משקל, איבוד רפלקסים, שיתוק של חלק או של כל הגוף (encephalomyelitis, neuritis, Guillain-Barre Syndrome)

• ירידה זמנית בספירת טסיות הדם; מצב שעלול להוביל לעודף שטפי דם ודימומים, נפיחות זמנית של הבלוטות בצוואר, בית השחי והמפשעה

• תגובות אלרגניות:

        - המובילות לעיתים נדירות למצב חירום עם כשל מערכת מחזור הדם לספק דם לכל איברי הגוף (shock)

        - במקרים נדירים הופעת נפיחות ניכרת בראש ובצוואר, לרבות הפנים, השפתיים, הלשון, הגרון או כל חלק אחר של הגוף (angioedema)

• דלקת בכלי הדם (vasculitis) העלולה להוביל לפריחה בעור ובמקרים נדירים לבעיות זמניות בתפקוד הכליות

מה מגלה המדע על החיסון נגד שפעת?

חיסונים נגד שפעת: מדיניות לעומת העובדות

[British Medical Journal, 2006;333:912-915 (28 October), doi:10.1136/bmj.38995.531701.80]

"...אף אחד לא יודע מהו הגורם למחלה. למחלת השפעת אין תיעוד של בידוד גורם המחלה במעבדה"
"מצאתי הרבה מאד עובדות אודות השפעת.
שלוש בעיות צצו מיד:
הסתמכות רבה על מחקרים לא אקראיים.
חוסר בעובדות משכנעות בקשר למטרות המחקר.
מדגם נתונים קטן ולא אחיד (הטרוגני) אודות בטיחות החיסון."

"הפער בין מדיניות החיסונים ומה שהנתונים מספרים לנו – מפתיע"
"מעצבי המדיניות מעדיפים להשתמש במה שעומד לרשותם – חיסונים כנגד שפעת. זוהי גישת ה 'עלינו לקבל החלטות ולא יכולים לחכות לנתונים מושלמים'. זה לא אתי"
"הטון האופטימי והבטוח של חלק מהתחזיות להתפשטות וירליות וההשפעה של החיסונים, העומדים בסתירה לעובדות, מרשים"

סיכום:
"העובדות מסקירות שיטתיות מראות שההשפעה של החיסון זניחה עד לא קיימת"
"רוב המחקרים הם ברמה מתודולוגית נמוכה וההשפעה של גורמים מסיחים היא גבוהה"
"קיימים מעט עובדות להשוואה אודות בטיחות החיסון"
"הסיבות לפער בין המדיניות לבין העובדות – אינן ברורות"

---

קשה לראות הרבה אנשים המוכנים לקבל חיסון נגד שפעת שאולי יעזור להם ואולי לא, יגן עליהם למשך שבועיים-שלושה, תוך סיכון ליפול קורבן למי מהתופעות הנ"ל שלא מוזכרות בקמפיין חיסוני החורף של ארגוני הבריאות, לא מצוינות במרפאות בהן מספקים חיסונים אלו ולא מסופרות ללקוחות לפני מתן החיסון. אולם הדבר המדאיג יותר הוא העובדה שהמחקר האמיתי להערכת בטיחות התרופה נערך עלינו, על הציבור, לאחר שזו אושרה לשיווק המוני. יתרה מזו, גם לאחר שמצטבר מידע על גב הציבור על תופעות לוואי שלא היו ידועות טרם אישור התרופה, המידע אותו מפרסמים לציבור רשויות הבריאות איננו מתעדכן ונשאר מרגיע ומעודד בניסוחו. ומי מכם שחווה תופעות לוואי אלו ואחרות לאחר חיסון כלשהו ובא לרופא עם חשד לאחריות החיסון, יודע היטב עד כמה נחרצת עמדתו של הרופא כי החיסון בוודאות איננו אחראי לתופעות כלל וכלל, גם אם איננו יודע ממה אלו נגרמו בדיוק – הוא בוודאות יודע שזה לא נגרם מהחיסון.

רשימת מקורות:
(1) באתר www.health.gov.il
(2) באתר emc.medicines.org.uk