בדומה למרבית מדינות העולם המערבי, החיסונים בישראל אינם חובה לפי חוק, אלא במקרים מיוחדים בהם קבוצת רופאים סבורים שחיוב האוכלוסיה בחיסון מסוים הכרחי על מנת למנוע התפרצות מגפה משמעותית. ביולי 2009, ביוזמת משרד הבריאות וכחלק מחוק ההסדרים אותו הוביל משרד האוצר, נקבעו לראשונה בישראל תמריצים כספיים לעידוד הורים לחסן את ילדיהם לפי תכנית החיסונים המומלצת. לפי חוק זה, קצבאות הילדים המשולמות על ידי הביטוח הלאומי יופחתו בשיעור של מאה עד שלוש מאות שקלים בחודש עבור משפחה שילדיה אינם מחוסנים לפי התכנית המומלצת, בהתאם למספר הילדים אשר במשפחה. משרד הבריאות עושה מאמצים רבים במישור ההסברתי והשיווקי על מנת לשכנע את הציבור בישראל להתחסן לפי התכנית המומלצת. ראוי להזכיר שמתן חיסון כמוהו כמתן תרופה ומתוקף חוק זכויות החולה התשנ"ו 1996, על הצוות הרפואי למסור למקבל החיסון מידע מלא אודות חשיבותו, יעילותו, תופעות הלוואי וסיכונים אפשריים.
פרק ד' סעיף 13 בחוק זה מגדיר את הצורך להסכמה מדעת לטיפול רפואי:
א. לא יינתן טיפול רפואי אלא אם כן נתן לכך המטופל הסכמה מדעת לפי הוראות פרק זה.
ב. לשם קבלת הסכמה מדעת, ימסור המטפל למטופל מידע רפואי הדרוש לו, באורח סביר, כדי לאפשר לו להחליט אם להסכים לטיפול המוצע. לעניין זה, "מידע רפואי", לרבות:
1. האבחנה (הדיאגנוזה) והסכות (הפרוגנוזה) של מצבו הרפואי של המטופל;
2. תיאור המהות, ההליך, המטרה, התועלת הצפויה והסיכויים של הטיפול המוצע;
3. תיאור הסיכונים הכרוכים בטיפול המוצע, לרבות תופעות לוואי, כאב ואי נוחות;
4. תיאור סיכויים וסיכונים של טיפולים רפואיים חלופיים או של העדר טיפול רפואי;
5. תיאור עובדת היות הטיפול בעל אופי חדשני.
ג. המטפל ימסור למטופל את המידע הרפואי, בשלב מוקדם ככל האפשר, ובאופן שיאפשר למטופל מידה מרבית של הבנת המידע לשם קבלת החלטה בדרך של בחירה מרצון ואי תלות.
ד. על אף הוראות סעיף קטן (ב), רשאי המטפל להימנע ממסירת מידע רפואי מסוים למטופל, הנוגע למצבו הרפואי, אם אישרה ועדת האתיקה כי מסירתו עלולה לגרום נזק חמור לבריאותו הגופנית או הנפשית של המטופל.
חוק ביטוח נפגעי חיסון, התש"ן-1998, נכנס לתוקף במדינת ישראל בשנת 1990. כספי הפיצויים מנוהלים על ידי קרן אשר הוקמה מתוקף חוק זה, ומקורם מפרמיה חד פעמית של 14 ₪ המשולמת על יד כל הורה המגיע לחסן בטיפת חלב. הקרן מנוהלת על ידי חברת "ענבל" – חברת ביטוח המבטחת את כל מוסדות הממשלה.
מדי שנה צוברת הקרן כמיליון וחצי ₪ (נכון לשנת 2007 צברה קרן הפיצויים כ-25 מיליון ₪). עד אותה שנה הגישו 25 אנשים תביעות פיצויים נגד הקרן, מתוכם שבעה זכו בפיצוי בסכום כולל של כ-400 אלף שקל. תקרת הפיצוי למקרה בודד המוגדר מאה אחוזי נכות, או מוות, עומדת על כ-700 אלף ₪.
במסגרת תהליך הוכחת הפגיעה מחיסון התובע לא נדרש להוכיח רשלנות רפואית, אלא קשר בין החיסון לפגיעה עצמה.
עו"ד אילנה זינגל מצביעה על המצב המשפטי העגום בישראל שלא מאפשר לנפגעי חיסונים לממש את זכותם המשפטית לפיצוי בדרך סבירה.
