ג'ון רפפורט מראיין חוקר-חיסונים לשעבר

ש: פעם היית בטוח שחיסונים הם סימן- ההיכר של רפואה טובה.
ת: נכון, כך הייתי פעם. עזרתי לפתח כמה חיסונים. אני לא אזכיר איזה.
ש: למה לא?
ת: אני רוצה לשמור על הפרטיות שלי.
ש: אז אתה חושב שיכול להיות שיהיו לך בעיות אם תצא בפומבי?
ת: אני מאמין שאוכל לאבד את הפנסיה שלי.
ש: על בסיס מה?
ת: הבסיס לא חשוב. לאנשים האלה יש דרכים לגרום לך בעיות, כאשר היית פעם חלק מה"מועדון". אני מכיר אדם אחד או שניים שהושמו תחת מעקב, שהציקו להם.
ש: מי הציק להם?
ת: ה-FBI.
ש: באמת?
ת: בטח. ה-FBI השתמש בטוענות אחרות. וה-IRS (מס הכנסה) יכול לבקר, גם.
ש: עד כאן חופש הדיבור.
ת: אני הייתי חלק מ"המעגל הפנימי". אילו עכשיו הייתי מתחיל לנקוב בשמות והאשמות ספציפיות כנגד חוקרים, הייתי יכול להסתבך בים בעיות.
ש: מה מאחורי ניסיונות ההצקה האלה?
ת: חיסונים הם ההגנה האחרונה של הרפואה המודרנית. חיסונים הם ההצדקה האולטימטיבית ל"הברקה" הכללית של הרפואה המודרנית.
ש: האם אתה מאמין שיש להרשות לאנשים לבחור אם אליהם לקבל חיסונים?
ת: ברמה הפוליטית, כן. ברמה המדעית, אנשים זקוקים למידע, כדי שיוכלו לבחור טוב. זה דבר אחד לומר שבחירה זה דבר טוב. אבל אם האווירה מלאה בשקרים, איך אתה יכול לבחור? גם, לו ה-FDA (רשות המזון והתרופות האמריקאי) היה מנוהל על-ידי אנשים מכובדים, החיסונים האלה לא היו זוכים לרישיונות. הם היו נחקרים עד תום.
ש: יש היסטוריונים רפואיים שטוענים שהירידה הכללית במחלות לא היתה תוצאה של חיסונים.
ת: אני יודע. במשך המון זמן, אני התעלמתי מעבודתם.
ש: למה?
ת: מפני שפחדתי ממה שאגלה. הייתי בעסק של פיתוח חיסונים. הפרנסה שלי היתה תלויה בהמשך אותה עבודה.
ש: ואז?
ת: ארכתי מחקר משלי.
ש: לאיזו מסכנות הגעת?
ת: הירידה במחלות היא תוצאה של שיפור בתנאי המחייה.
ש: אילו תנאים?
ת: מים נקיים יותר. מערכות ביוב מתקדמות. תזונה. מזון טרי יותר. ירידה בעוני. חיידקים אולי נמצאים בכל מקום, אך כשאתה בריא, אתה לא נדבק במחלות באותה קלות.
ש: איך הרגשת כשהשלמת את המחקר שלך?
ת: ייאוש. הבנתי שאני עובד במגזר המבוסס על אוסף שקרים.
ש: האם יש חיסונים שהם מסוכנים יותר מאחרים?
ת: כן. זריקת ה-DPT (דיפטריה, שעלת, טטנוס), למשל. ה-MMR (חזרת, חצבת, אדמת). אבל יש אצוות של חיסונים שהן מסוכנות יותר מאצוות אחרות של אותו חיסון. מבחינתי, כל החיסונים מסוכנים.
ש: למה?
ת: מספר סיבות. הם מערבים את המערכת החיסונית האנושית בתהליך שנוטה לפגוע בחסינות. הם יכולים בעצם לגרום למחלה אותה הם אמורים למנוע. הם יכולים לגרום למחלות אחרות מאלו שאותם הם אמורים למנוע.
ש: למה מצוטטים לנו נתונים שלכאורה מוכיחים שחיסונים הצליחו בגדול למגר מחלות?
ת: למה? כדי ליצור את האשליה שהחיסונים האלה שימושיים. אם חיסון מדכא סימפטומים הנראים-לעין של מחלה כמו חצבת, כולם מניחים שהחיסון מוצלח. אבל, מתחת לפני השטח, החיסון יכול לגרום נזק למערכת החיסונית עצמה. ואם הוא גורם למחלות אחרות – נגיד, דלקת קרום-המוח – אז מסתירים את העובדה הזאת, כי אף אחד אינו מאמין שחיסון יכול לעשות את זה. מפספסים את הקשר.
ש: אומרים שהחיסון נגד אבעבועות שחורות מיגר את האבעבועות השחורות באנגליה.
ת: כן. אבל כאשר אתה בוחן את הנתונים הקיימים, אתה מקבל תמונה אחרת.
ש: שהיא?
ת: היו ערים באנגליה בהן אנשים שלא חוסנו לא חלו באבעבועות שחורות. היו מקומות בהם אנשים שכן חוסנו חוו מגפות של אבעבועות שחורות. ואבעבועות שחורות כבר היתה בירידה לפני החיסון נכנס לשימוש.
ש: אז אתה אומר שהגישו לנו הסטוריה מסולפת.
ת: כן. זה בדיוק מה שאני אומר. זוהי היסטוריה שבושלה כדי לשכנע אנשים שחיסונים הם יעילים ובטוחים ללא יוצאים-מן-הכלל.
ש: עכשיו, אתה עבדת במעבדות. שם הטוהר הוא נושא חשוב.
ת: הציבור מאמין שבמעבדות האלה, מתקני הייצור האלה הם המקומות הנקיים ביותר בעולם. זה לא נכון. זיהום קורה כל הזמן. כל מיני שאריות חומרים נכנסים לחיסונים.
ש: לדוגמא, נגיף הקופים 40SV מתגנב לחיסון הפוליו (שיתוק ילדים).
ת: ובכן, זה קרה. אבל לא לזה אני מתכוון. ה-40SV נכנס לחיסון הפוליו מפני שהכינו החיסון באמצעות שימוש בכליות של קופים. אבל אני מדבר על משהו אחר. תנאי המעבדה בעצמם. הטעויות. השגיאות מחוסר-תשומת לב. 40SV, שלימים נמצא בגידולים סרטניים – זו מה שהייתי מכנה בעייה מבנית. זה היה חלק מקובל של תהליך הייצור. אם אתה משתמש בכליות של קופים, אתה פותח פתח לחיידקים שאתה לא יודע שהם קיימים באותן כליות.
ש: אוקיי, אבל הבה נתעלם לרגע מההבחנה בין מזהמים שונים. איזה מזהמים מצאת בשנים שרבות שלך עם חיסונים?
ת: בסדר. אתן לך חלק ממה שנתקלתי בו, ואתן לך גם מה מצאו עמיתים שלי. הנה רשימה חלקית. בחיסון חצבת Rimavex, מצאתי נגיפי עופות שונים. בחיסון פוליו, מצאנו acanthamoeba, שזה מה שמכונה אמבה "אוכלת-מוח". Cytomegalovirus קופי בחיסון פוליו. נגיף קצף קופי בחיסון הרוטווירוס. נגיפי סרטן-עופות בחיסון ה- MMR. מיקרו-אורגניזמים שונים בחיסון האנטרקס. מצאתי נוגדי-אנזימים שיכולים להיות מסוכנים במספר חיסונים. נגיפים של ברווזים, כלבים וארנבים בחיסון האדמת. נגיף לוקוסיס העופות בחיסון השפעת. פסטיווירוס בחיסון ה-MMR.
ש: תן לי להבין. כל אלה מזהמים שלא אמורים להיות בחיסונים.
ת: זה נכון. ואם אתה מנסה לחשב את הנזק שהמזהמים האלה יכולים לעשות, ובכן, אנחנו לא ממש יודעים, כי אף פעם לא נערכו בדיקות, או מעט מאוד בדיקות. זהו משחק רולטה. אתה לוקח סיכון. ובנוסף, רוב האנשים לא יודעים שחלק מה חיסוני הפוליו, חיסוני האדנוווירוס, וחיסוני האדמת וצהתב A וחצבת נעשו בעזרת רקמות של עוברים אנושיים שהופלו. אני מצאתי מה שאני מאמין להיות חלקיקי חיידקים ונגיף הפוליו בחיסונים האלה מדי פעם – שאולי מקורם באותן רקמות עוברים. כשאתה מחפש מזהמים בחיסונים, אתה יכול להעלות חומרים שהם מבלבלים. אתה יודע שזה לא צריך להיות שם, אבל אתה לא יודע בדיוק מה יש לך. אני מצאתי מה שאני האמנתי שהיה חלקיק קטן מאוד של שיער אנושי וגם נזלת. מצאתי מה שאפשר לכנות רק "חלבון זר", שיכול להיות כמעט כל דבר. זה יכול להיות חלבון מנגיפים.
ש: אזעקות מצלצלים בכל מקום.
ת: איך אתה חושב שאני הרגשתי? תזכור, החומר הזה נכנס לזרם הדם מבלי לעבור דרך חלק מההגנות החיסוניות הרגילות.
ש: איך קיבלו את הממצאים שלך?
ת: באופן בסיסי, זה היה, אל תדאג, אין מה לעשות. כשמייצרים חיסונים, אתה משתמש ברקמות מבעילי חיים שונים, ומשם סוגים אלה של מזהמים נכנסים. כמובן, אני אפילו לא מזכיר את הכימיקלים הסטנדרטים כמו פורמלין, כספית, ואלומיניום ששמים בכוונה בחינוסים.
ש: המידע הזה די מזעזע.
ת: כן. ואני מזכיר רק כמה מהמזהמים הביולוגיים. מי יודע כמה עוד יש? אחרים שאיננו מוצאים מפני שאנו לא חושבים לחפש אותם. אם רקמה מנגיד ציפור משמש לייצור חיסון, כמה חיידקים אפשריים יכולים להיות ברקמה הזאת? אין לנו מושג. אין לנו מושג מה הם יכולים להיות, או איזו השפעות יכולים להיות להם על בני אדם.
ש: ומעבר לעניין הטוהר?
ת: אתה מתעסק עם ההנחה הבסיסית המוטעית לגבי חיסונים. שהם באופן מורכב מגרים את המערכת החיסונית ליצור את התנאים לחסינות מפני אותה מחלה. זוהי ההנחה המוטעית. זה לא עובד ככה. חיסון אמור "ליצור" נוגדנים אשר, באופן עקיף, מציעים הגנה מפני מחלה. אך מערכת החיסונית הרבה יותר גדולה ומורכבת מאשר נוגדנים וה"תאים ההורגים" הקשורים להם.
ש: מערכת החיסונית?
ת: הגוף כולו, למעשה. וגם השכל [מוח?]. הכל זה מערכת החיסונית, אפשר להגיד. לכן יכולים להיות, בעיצומה של מגיפה, אותם אנשים שנותרים בריאים.
ש: אז רמת הבריאות הכללית חשובה.
ת: יותר מחשוב. חיוני.
ש: איך מסלפים הצגת נתונים על חיסונים?
ת: יש הרבה דרכים. למשל, נניח ש-25 אנשים שקיבלו את החיסון לצהבת B נדבקים בצהבת. ובכן, צהבת B זו מחלת כבד. אבל אפשר לקרוא למחלת כבד הרבה דברים. אתה לשנות את האבחנה. אז, אתה מסתיר את גורם השורש של הבעיה.
ש: וזה קורה?
ת: כל הזמן. זה חייב לקרות, אם הרופאים באופן אוטומטי מניחים שאנשים שמקבלים חיסונים לא נדבקים במחלות שנגן הם אמורים עכשיו להיות מוגנים. וזה בדיוק מה שרופאים מניחים. אתה מבין, זהו הגיון מעגלי. זו מערכת סגורה. אין פתח לטעות. אין טעות אפשרית. אם אדם שקיבל חיסון נגד צהבת נדבק בצהבת, או מחלה אחרת, ההנחה האוטומטית היא שלא היה לזה [החיסון] קשר עם המחלה.
ש: בשני שעבדת בממסד החיסונים, בכמה רופאים נתקלת שהודו שחיסונים הם בעיה?
ת: אף אחד. היו כמה שבאופן אישי תהו מה הם עושים. אבל הם לא היו יוצאים בפומבי, אפילו בתוך החברות שלהם.
ש: מה היתה נקודת המפנה עבורך?
ת: היה לי חבר שהתינוק שלו נפטר לאחר חיסון DPT [דיפטריה-שעלת-טטנוס].
ש: אתה חקרת?
ת: כן, באופן לא-רשמי. גיליתי שהתינוק הזה היה בריא לחלוטין לפני החיסון. לא היתה שום סיבה שימות, מלבד החיסון. זו היתה התחלת הספקות שלי. כמובן, רציתי להאמין שהתינוק קיבל זריקה פגומה מאצווה פגומה. אך כשהתעמקתי בזה, מצאתי שזה לא היה המצב במקרה הזה. נמשכתי לתוך ספירלה של ספק שגבר במשך הזמן. המשכתי לחקור. מצאתי שבניגוד למה שחשבתי, חיסונים אינם נבחנים באופן מדעי.
ש: למה אתה מתכוון?
ת: למשל, שום מחקרים ארוכי-טווח נעשים על שום חיסון. שום מעקב ארוך-טווח לא נעשה בצורה זהירה. למה? כי, שוב, ההנחה היא שחיסונים אינם גורמים לבעיות. אז למה שמישהו יבדוק? בנוסף לכך, תגובה לחיסון מוגדרת כך שכל התגובות השליליות אמורות להתרחש קרוב מאוד למועד הזריקה. אבל זה לא הגיוני.
ש: למה זה לא הגיוני?
ת: כי ברור שהחיסון פועל בגוף במשך תקופה ארוכה לאחר שהיא ניתנת. תגובה יכולה להיות הדרגתית. הדרדרות יכולה להיות הדרגתית. בעיות נוירולוגיות יכולות להתפתח במשך זמן. הן אכן עושות זאת בתנאים מסויימים, אפילו על-פי ניתוח קונבנציונלי. אז למה שזה לא יהיה המקרה עם חיסונים? אם הרעלה כימית יכולה להתרחש בהדרגה, אז למה שזה לא יהיה המקרה עם חיסון שמכיל כספית?
ש: וזה מה שמצאת?
ת: כן. אתה מתעסק עם דברים שקשורים זה-בזה [קורלציות] רוב הזמן. קורלציות אינן מושלמות. אבל אם יש לך 500 הורים שילדיהם סבלו מנזק נוירולוגי במשך תקופה של שנה לאחר חיסון, זה צריך להספיק כדי לדרבן חקירה אינטנסיבית.
ש: האם זה הספיק?
ת: לא. אף פעם. זה מספר לך משהו מיד.
ש: שזה?
ת: האנשים שאורכים את החקירה לא מעוניינים באמת להסתכל בעובדות. הם מניחים שהחיסונים בטוחים. לכן, כאשר הם כן חוקרים, ללא יוצאים-מן-הכלל הם מוצאים שהחיסונים זכאים. הם אומרים, "החיסון הזה בטוח." אבל על מה הם מבססים את השיפוטים האלה? הם מבססים אותם על הגדרות ורעיונות שאוטומטית מבטלים הרשעה של החיסון.
ש: יש מספר מקרים בהם מבצע חיסונים נכשל. בהם אנשים חלו במחלה נגדה הם חוסנו.
ת: כן, יש הרבה מקרים האלה. ושם פשוט מתעלמים מהראיות. הן מבוטלות. המומחים אומרים, אם הם אומרים משהו בכלל, שזהו מצב מבודד, אבל באופן כללי החיסון הוכח כבטוח. אבל אם אתה מצרף יחד את כל מבצעי החיסון בהם התרחש נזק ומחלה, אתה מבין שאין אלה מקרים מבודדים.
ש: האם אי-פעם שוחחת על מה שאנו מדברים כאן עם עמיתים שלך, כשעוד עבדת בממסד החיסונים?
ת: אכן כן.
ש: מה קרה?
ת: מספר פעמים נאמר לי לשמור על שקט. הובהר לי שאני צריך לחזור לעבודה ולשכוח את הספקות שלי. בכמה מקרים, נתקלתי בפחד. עמיתים ניסו להתחמק ממני. הם חשו שיוכלו לתייג אותם ב"אשמה בגין קירבה." אבל בסך הכל, התנהגתי יפה. ווידאתי שלא יצרתי לעצמי בעיות.
ש: אם חיסונים בעצם מזיקים, למה נותנים אותם?
ת:v קודם כל, אין "אם". הם מזיקים. זו שאלה קשה יותר להחליט אם הם גורמים נזק באותם אנשים שנדמה שאינם מראים נזק. אז אתה מתסק באולו סוג של מחקר שצריך לעשותת, אבל שלא נעשה. חוקרים צריכים לגשש לגלות סוג של מפה, או טבלת זרימה, שמראה בדיוק מה עושים חיסונים בגוף מהרגע שהם נכנסים. המחקר הזה לא נעשה. בנוגע ללמה נותנים אותם, יכולנו לשבת כאן יומיים ולשוחח על כל הסיבות. כפי שאמרת הרבה פעמים, ברמות שונות של המערכת לאנשים יש את המניעים שלהם. כסף, פחד מלאבד משרה, הרצון לזכות בנקודות זכות, יוקרה, פרסים, קידום, אידיאליזם מוטעה, הרגל לא מודע, ועוד. אבל, ברמות הגבוהות בקרטל הרפואי, חיסונים הם בראש סדר העדיפויות מפני שהם גורמים להחלשה של מערכת החיסונית. אני יודע שזה אולי קשה לקבל, אבל זו אמת. הקרטל הרפואי, ברמתו הגבוהה ביותר, אינו מכוון לעזור לאנשים, אלא ליזוק להם, להחליש אותם. להרוג אותם. בנקושה מסויימת בקריירה שלי, היתה לי שיחה ארוכה עם אדם שאייש משרת ממשל גבוהה במדינה אפריקאית. הוא אמר לי שהוא מודע לזה היטב. הוא אמר לי ש-WHO [ארגון הבריאות העולמי ליד האו"מ] זה חזית לאינטרסים האלה של הפחתת-אוכלוסין. יש מחתרת, נגיד, באפריקה, המורכב ממגוון פקידי ממשל שברציהות מנסים לשנות את מנת העניים. רשת זו של אנשים יודעת מה מתרחש. הם יודעים שהשתמשו בחיסונים, ועוד משתמשים בהם, להרוס את המדינות שלהםת להבשיל אותם לקראת השטתלטות על-ידי מעצמות גלובאליות. היתה לי ההזדמנות לדבר עם מספר אנשים מהרשת הזאת.
ש: האם ת'אבו מבקי, נשיא דרום אפריקה, מודע למצב?
ת: הייתי אומר שהוא מודע חלקית. אולי הוא לא משוכנע לחלוטין, אבל הוא בדרך לתפוס את האמת כולה. הוא כבר יודע ש-HIV זה תרמית. הוא יודע שתרופות ה-AIDS הן רעלים שהורסים את המערכת החיסונית. הוא גם יודע שאם הוא ידבר בפומבי, בכל דרך, בנושא החיסונים, הוא יסומן כמשוגע. יש לו מספיק צרות בעקבות עמדתו בנושא ה-AIDS.
ש: הרשת הזאת עליה אתה מדבר.
ת: היא צברה כמות מידע עצומה על חיסונים. השאלה היא, איך תתבצע איסטרטגיה מוצלחת. לאנשים האלה, זה נושא קשה.
ש: ובמדינות המתועשות?
ת: לקרטל הרפואי יש תפיסת-חנק, אבל היא נחלשת. לרוב מפני שלאנשים יש את החופש לשאול שאלות על תרופות. אבל, אם נושא הבחירה [הזכות לקחת או לדחות כל תרופה] לא יצבור תאוצה, המנדטים הבאים על חיסונים נגד חיידקים בלוחמה ביולוגית יצליחו. זוהי תקופה חשובה.
ש: המהומה על החיסון להצבת B נראית כמסלול אחד טוב.
ת: אני חושב שכן. לומר שתינוקות חייבים לקבל את החיסון – ואז, בנשימה הבאה להודות שאדם נדבק בצהבת B ממגע מיני ושימוש חוזר במחטים – זה צירוף מגוחך. הרשויות הרפואיות מנסות להגן על עצמן באומרן שכ-20,000 תינוקות בארה"ב נדבקים בצהבת B כל שנה מ"סיבות לא-ידועות", ולכן כל תינוק חייב לקבל את החיסון. אני חולק על נתון ה-20,000 הזה והמחקרים כפי שהם נקראים שתומכים בו.
ש: אנדרו ווייקפילד, הרופא הבריטי שחשף את הקשר בין חיסון ה-MMR [החיסון נגד חזרת-חצבת-אדמת] לאוטיזם, בדיוק פוטר ממשרתו בבי"ח בלונדון.
ת: כן, ווייקפילד ביצע שירות עצום. הקורלציות שלו בין החיסון ואוטיזם הם מהממים. אולי אתה יודע שאשתו של טוני בלייר מעורבת בבריאות [הרפואה] האלטרנטיבית. יש סיכוי שלילד שלהם לא נתנו את ה-MMR. בלייר לאחרונה התחמק מהשאלה בריאיונות לכלי-התקשורת, ועשה כאילו הוא פשוט מתנגד לשאלות פולשניות לגבי "חייו הפרטיים וחיי המשפחה שלו". בכל מקרה, אני מאמין שהשתיקו את אשתו. אני חושב, שלו ניתנה לה הזדמנות, היא לפחות היתה אומרת שהיא מזדהה עם כל המשפחות שבאו ואמרו שילדיהם ניזוקו קשה מה-MMR.
ש: כתבים בריטיים צריכים לנסות להגיע אליה.
ת: הם מנסים. אבל אני חושב שהיא עשתה עסקה עם בעלה לשתוק, ויהי מה. היא היתה יכולה לעשות המון טוב לו היתה מפרה את הבטחתה. נאמר לי שהיא תחת לחץ, ולא רק מצד בעלה. ברמה בה היא נמצאת, 16M ורשויות הבריאות הבריטיות נכנסים לתמונה. זה נחשב עניין של בטחון לאומי.
ש: ובכן, זה אכן בטחון לאומי, כשאתה מבין את הקרטל הרפואי.
ת: זהו בטחון גלובאלי. הקרטל פועל בכל מדינה. הוא שומר בקנאות על קדושת החיסונים. הטלת ספק בחיסונים נמצאת באותו מישור כמו בישוף בוואטיקן שמטיל ספק בקדושת ברית היוכריסט [סעודת ישו] בכנסייה הקטולית.
ש: אני יודע שסלבריטאי הוליוודי שמכריז בפומבי שהוא לא יקבל חיסון, זה להתאבד מקצועית.
ת: הוליווד קשור חזק לקרטל הרפואי. יש כמה סיבות, אבל אחת מהן היא פשוט ששחקן מפורסם יכול למשוך כמות פרסום אדירה אם הוא אומר כל דבר. ב-1992 נכחתי בהפגנה שלך נגד ה-FDA בדאונטאון לוס אנג'לס. שחקן אחד או שניים דיברו נגד ה-FDA. מאז אותו זמן, יהיה לך קשה למצוא שחקן שדיבר בכל צורה כנגד הקרטל הרפואי.
ש: בתוך מוסדות הבריאות הלאומיים [NIH], מהו הלך-הרוח, מה הגישה הרווחת?
ת: אנשים מתחרים על כספי מימון מחקרים. הדבר אחרון עליו הם חושבים זה לקרוא תיגר על הסטטוס קוו. הם כבר במלחמה פנימית על הכספים האלה. הם לא צריכים עוד צרות. זוהי מערכת מבודדת מאוד. היא תלויה ברעיון שבגדול, הרפואה המודרנית מצליחה בכל חזית. להודות בבעיות מערכתיות בכל תחום זה להטיל ספק בעסק כולו. לכן היית חושב שה-NIH הוא המקום האחרון שצריך לחשוב לקיים שם הפגנות. אבל בדיוק ההיפך הוא הנכון. אם חמשת אלפים אנשים יופיעו שם שטובעים דין וחשבון על היתרונות המעשיות של אותה מערכת מחקר, שטובעים לדעת איזה יתרונות בריאותיות הועברו לציבור כתוצאה מביליוני הדולרים המבוזבזים שנותבו למתקן הזה, משהו אולי יתחיל. ניצוץ אולי יוצת. אולי תקבל, עם עוד הפגנות, כל מיני תגובות. חוקרים – כמה מהם – אולי יתחילו להדליף מידע.
ש: רעיון טוב.
ת: אנשים בחליפות עומדים הכי קרוב לבניין שהמשטרה מרשה. אנשים בחליפות-עסקים, בחליפות טריינינג, אמהות ותינוקות. אנשים אמידים. אנשים עניים. כל מיני אנשים.
ש: מה בקשר לכוח המשחית של מספר החיסונים הניתנים היום לתינוקות?
ת: זו שערוריה ופשע. אין שום מחקרים אמיתיים לעומק כלשהו שנעשו על זה. שוב, ההנחה היא שחיסונים הם בטוחים, ולכן כל מספר חיסונים הניתנים יחד בטוח גם כן. אבל האמת היא, שחיסונים אינם בטוחים. לכן הנזק האפשרי גובר כאשר אתה נותן הרבה מהם בתקופה קצרה.
ש: ואז יש לנו את עונת השפעת בסתיו.
ת: כן, כאילו רק בסתיו החיידקים [נגיפים] האלה צפים להם לארה"ב מאסיה. הציבור בולע את ההנחה הזאת. אם זה קורה באפריל, זו הצטננות קשה. אם זה קורה באוקטובר, זו שפעת.
ש: האם את מתחרט שעבדת כל השנים האלה בתחום החיסונים?
ת: כן. אבל אחרי הריאיון הזה, אני אתחרט קצת פחות. ואני פועל בדרכים אחרות. אני מחלק מידע לאנשים מסויימים, כשאני חושב שהם ישתמשו בו לטובה.
ש: מהו הדבר האחד שאתה רוצה שהציבור יבין?
ת: שעול ההוכחה לביסוס הבטיחות והיעילות של החיסונים מוטל על האנשים שמייצרים ונותנים להם רשיון לשימוש בציבור. רק זה. עול ההוכחה איננו עליך או עלי. ולהוכחה זקוקים למחקרים ארוכי-טווח מתוכננים היטב. זקוקים למעקב נרחב. צריכים לראיין אמהות ולשים לב למה שהאמהות אומרות על התינוקות שלהן ומה שקורה להם אחרי חיסון. זקוקים לכל הדברים האלה. הדברים שאינם שם.
ש: הדברים שאינם שם.
ת: כן.
ש: כדי למנוע כל בלבול, הייתי רוצה לחזור, שוב פעם, לבעיית המחלות שהחיסונים גורמים להן. איזו מחלות, איך זה קורה.
ת: באופן בסיסי, אנו מדברים על שתי תוצאות מזיקות פוטנציאליות. אחת, האדם נדבק במחלה מהחיסון. הוא חולה במחלה שמפניה אמור החיסון להגן עליו. מפני שגירסה כלשהי של המחלה נמצאת בחיסון מלחתחילה. או שתיים, הוא לא נדבק באותה מחלה, אלא במועד מאוחר יותר, אולי מייד,אולי לא, הוא מפתח מצב אחר שנגרם על-ידי החיסון. המצב הזה יכול להיות אוטיזם, מה שמכונה אוטיזם, או זה יכול להיות מחלה אחרת, כמו מננגיטיס [דלקת קרום המוח]. הוא יכול לסבול מנזק מוחי.
ש: האם יש דרך כלשהי להשוות את התדירות היחסית של התוצאות השונות האלה?
ת: לא. בגלל שהמעקב לוקה בחסר. אפשר רק לנחש. אם תשאל, מתוך אוכלוסיה של מאה אלף ילדים שמקבלים חיסון נגד חצבת, כמה יחלו בחצבת, וכמה יפתחו בעיות אחרות בגלל החיסון, אין תשובה מהימנה. זה מה שאני אומר. חיסונים הם אמונה תפלה. ועם אמונה תפלה, לא מקבלים עובדות שאפשר להשתמש בהן. מקבלים רק סיפורים, שרובם מסוגננים לחזק את האמונה התפלה. אבל, ממבצעי חיסון רבים, אפשר להרכיב סיפור אשר מגלה כמה דברים מאוד מרתיעים. אנשים ניזוקו. הנזק מוחשי, והוא יכול להיות עמוק ומשמעותו יכול להיות מוות. הנזק איננו מוגבל למספר מקרים, כפי שהתנו לנו להבין. בארה"ב יש קבוצות אמהות שמעידות על אוטיזם וחיסוני הילדות. הן לוקחות צעד קדימה וקמות באספות. הן בעצם מנסות למלאות את הרווח שנוצר על ידי החוקרים והרופאים שמפנים את הגב על כל העסק.
ש: תן לי לשאול אולך את זה. אם תיקח ילד נגיד, בבוסטון, ותגדל את הילד הזה עם אוכל טוב ומזין והוא יהיה פעיל כל יום ואהוב על ידי הוריו, והוא לא יקבל חיסון נגד חצבת, מה יהיה מצב הבריאות שלו בהשוואה לילד הממוצע בבוסטון שהתזונה שלו ירודה וצופה חמש שעות בטלויזיה ביום ומקבל את החיסון נגד חצבת?
ת: כמובן שהרבה גורמים מעורבים, אבל הייתי מהמר על מצב בריאות טוב יותר אצל הילד הראשון. אם הוא יחלה בחצבת, אם יחלה בגיל תשע, הסיכויים הם שזה יהיה הרבה יותר קל מאשר אצל החצבת שהילד השני עלול לחלות בה. הייתי מהמר על הילד הראשון כל פעם.
ש: כמה זמן עבדת עם חיסונים?
ת: הרבה זמן. יותר מעשר שנים.
ש: כשאתה מסתכל אחורה, אתה יכול להיזכר בסיבה אחת טובה לומר שהחיסונים מוצלחים?
ת: לא, אני לא יכול. לו היה לי ילד עכשיו, הדבר האחרון שהייתי מסכים לו זה חיסון. הייתי עובר מהמדינה לו הייתי צריך.הייתי משנה את שם המשפחה. הייתי נעלם. עם המשפחה שלי, אני לא אומר שזה היה מגיע לזה. יש דרכים להתחמק מהמערכת בחן, אם אתה יודע איך לפעול. יש פטורים שאתה יכול להצהיר עליהם, בכל מדינה, המבוססים על השקפות דתיות ו/או פילוסופיות. אבל אילו הייתי עם הגב לקיר, הייתי עובר.
ש: אבל יש ילדים בכל מקום שכן מקבלים חיסונים ונראה שהם בריאים.
ת: המילה העיקרית כאן היא "נראה". מה עם כל הילדים שלא מסוגלים להתמקד על הלימודים שלהם? מה עם הילדים שיש להם התפרצויות זעם מפעם לפעם? מה עם הילדים שלא שולטים לגמרי בכל היכולות השכליות שלהם? אני יודע שיש גורמים רבים לדברים האלה, אבל חיסונים הם גורם אחד. אני לא הייתי מסתכן. אני לא רואה כל סיבה להסתכן. ולמען האמת, אני לא רואה כל סיבה לתת לממשלה את המילה האחרונה. רפואה ממשלתי היא, מניסיוני, לעיתים קרובות סתירה במונחים. או שיש לך את האחת או את השניה, אבל לא את שתיהן.
ש: אז אנו מגיעים למגרש המשחקים הפתוח.
ת: כן. נרשה לאלה שרוצים את החיסונים לקבל אותם. נרשה למתנגדים לסרב לקבל אותם. אבל, כפי שאמרתי קודם, אין מגרש פתוח אם המגרש משובץ שקרים. וכשמדובר בתינוקות, ההורים מחליטים הכל. ההורים האלה זקוקים למנה גדושה של אמת. מה בנוגע לילד שדיברתי עליו שנפטר מחיסון ה-DPT? על בסיס איזה מידע פעלו הוריו? אני יכול להגיד לכם שהוא היה נטוי לגמרי. זה לא היה מידע אמיתי.
ש: יח"צנים רפואיים, בשיתוף עם כלי התקשורת, מפחידים עד מוות הורים עם תמונות מפחידות של מה יקרה אם ילדיהם לא יקבלו חיסונים.
ת: זה נראה אצלם כמו פשע, לסרב חיסון. הם משווים את זה עם הורות רעה. נלחמים בעזרת מידע טוב יותר. זה תמיד מאתגר להתנגד לרשויות. ורק אתה יכול להחליט אם לעשות את זה. זו אחריות של כל אחד לגבש דעה משלו. הקרטל הרפואי אוהב את ההימור הזה. זה הימור שהפחד ינצח.

ד"ר מארק ראנדל הוא שמו-הבדוי של חוקר חיסונים שעבד שנים רבות במעבדות של יצרני תרופות גדולים ושל ה-NIH האמריקאי.
מארק יצא לפנסיה בעשור האחרון. הוא אומר שהוא "נגעל ממה שגילה אודות חיסונים".
כידוע לכם, מאז תחילתו של nomorefakenews, ניהלתי מתקפה נגד אמירות לא-מדעיות ומסוכנות על בטיחותם ויעלותם של חיסונים.
מארק היה אחד המקורות שלי.
הוא קצת מהסס לדבר, אפילו תחת מעטה של אנונימיות, אבל עם הלחץ הנוכחי להפוך את החיסונים לחובה – עם עונשים כמו בידוד הממתינים מאחורי הקלעים – הוא החליט לשבור את שתיקתו.
הוא חי בנוחות בפנסיה, אבל כמו רבים ממקורותיי הוותיקים, הוא פיתח מצפון בנוגע לעבודה שלו לשעבר. מארק מודע היטב להיקף של הקרטל הרפואי ומטרותיו של הפחתת-אוכלוסין, שליטה במוחות [הציבור], והחלשה כללית של אוכלוסיות.